הפיצ’ר שדות מותנים, פותח בפניכם ים של אפשרויות פילוח ופרסונליזציה, ויכול לשפר בצורה משמעותית את יכולות איסוף המידע שלכם, באמצעות הטפסים המוטמעים. או, במילים פשוטות יותר – הפיצ’ר יאפשר לכם לייצר חווית לקוח מעולה, ויעזור לכם לחזק את מערכת היחסים עם הלקוחות.

רגע, אפשר תזכורת לגבי מה זה בכלל שדות מותנים? 

ברור שאפשר!

הפיצ’ר שדות מותנים מאפשר לכם להגדיר תנאים לחשיפת השדות הבאים בטופס, בהתאם לתשובת איש הקשר. כלומר, מי שמשיב תשובה מסוימת, יקבל שאלות המשך מסוג אחד, ומי שמשיב תשובה אחרת יקבל שאלות המשך מסוג אחר. המסע של הלקוחות שלכם במילוי הטופס יותאם להם אישית, יצור חווית משתמש מעולה, ויחסוך מכם לשחוק ביטויים כמו “אם סימנת לא, דלג על שאלה זו / סעיף זה רלוונטי רק לבעלי חתולים / אם בחרת 1 ענה על סעיף זה” וכו’.

הפיצ’ר מופיע במסגרת העריכה של כל שדה שתגדירו בטופס, ונראה ממש כך:

מה אפשר לעשות עם זה?

כדי שיהיה לכם קל להטמיע את זה בתהליכים בעסק, ריכזנו לכם כמה רעיונות בסיסיים לשימוש בפיצ’ר, ואתם כמובן מוזמנים לקחת את זה מכאן הכי רחוק:

1. רישום – במעמד הרשמה לאירוע / קבלת מתנה / הרצאה / רשימת תפוצה / מועדון חברים / וכל סיטואציה אחרת שאתם עורכים לכבודה רישום, תוכלו לייצר סיווג של הקהל שלכם על בסיס תחומי עניין, סטטוס משפחתי, אזורים גיאוגרפיים ועוד. כאשר בכל תחום ייפתחו אפשרויות משנה לבחירה, בהתאם לתשובה הראשית.

2. חלוקת מתנות – נגיד שאתם רוצים לחלק מתנה ללקוחות שלכם, והם יכולים לבחור מתוך כמה אפשרויות. לכל מתנה יש בחירות משנה (צבע, סגנון, הדפס, צורת משלוח וכו’). ברגע שיסמנו בטופס את המתנה הנבחרת, ייפתחו בפניהם שדות המשנה הרלוונטיים לבחירה תחת אותה מתנה.

3. שאלוני עובדים – נניח שאתם רוצים לאסוף נתונים מהעובדים שלכם, בהתאם לתפקיד ולמחלקה בה הם עובדים. ברגע שיסמנו את המחלקה או התפקיד שלהם, יפתחו בפניהם שדות משנה עם השאלות הרלוונטיות לכל אחד (מתאים לרשיונות HR בלבד).

4. ניסוח מבוסס מגדר – תוכלו לשלוח שאלונים ומשובים, בהם השאלות משתנות בהתאם למגדר של המשיבים, או מנוסחות בהתאמה מגדרית. ברגע שיסמנו את המגדר שלהם, ייפתחו השאלות הבאות בהתאמה, ובניסוח המגדרי הרצוי.

5. סינון מקדים של מועמדים – במידה ואתם מגייסים מועמדים לתפקידים שונים, או קולגות לשיתופי פעולה, ועבור כל תפקיד / מקצוע, אתם מבקשים מסמכים או לינקים שונים. ברגע שימלאו את התפקיד הרלוונטי, יפתחו ההנחיות הבאות בהתאמה (מתאים לרשיונות HR בלבד)

6. טופס שביעות רצון – תוכלו לשלוח ללקוחות שלכם טופס שביעות רצון ולהגדיר שאלות המשך שונות המותאמות למשובים שליליים או חיוביים, כך תקבלו פידבק לשיפור ולשימור. למשל אם סימנו שלא היו מרוצים ממשהו, יפתחו שאלות המשך בהקשר לחוסר שביעות הרצון.

7. תוכן מגזיני על בסיס תחום העניין – נגיד שיש לכם בלוג או מגזין טיולים, ואתם רוצים לשלוח לינקים לכתבות. ברגע שיסמנו את המדינה המעניינת אותם – יפתחו אפשרויות לבחירת כל הכתבות הרלוונטיות תחת אותה מדינה, והם יוכלו לסמן מה מעניין אותם.

איך זה נראה בפועל?

דוגמה לרישום על בסיס תחומי עניין:

אז איך עושים את זה?

כתבנו הדרכה מפורטת בדיוק על זה. מוזמנים להיכנס ולקרוא, ממש כאן בפוסט הבא

שורה תחתונה

ככל שיהיו לכם מאפיינים מדויקים יותר של אנשי הקשר שלכם, תוכלו לשלוח אליהם ערך מותאם אישית שיהיה רלוונטי אליהם ויענה להם על צורך. ככל שחווית הלקוח שתייצרו תהיה טובה ונגישה יותר, אנשי הקשר שלכם גם יהנו מהערך המוסף שאתם מציעים, וגם יהפכו להיות תומכים נאמנים ומשווקים עצמאיים שלכם. כל זה יחד, מחזק את מערכת היחסים שלכם עם הלקוחות, ובסופו של דבר עוזר לעסק שלכם לצמוח.

מוזמנים לנסות את זה בעצמכם, ולשלוח לנו רעיונות לשימושים נוספים שאתם מתכוונים ליישם.

את דקלה ואסף אפשטין יכול להיות שאתם כבר מכירים. הם עובדים חזק בזירה הדיגיטלית, ועוזרים לבעלי עסקים למנף את הפעילות השיווקית והעסקית שלהם.

תפסנו אותם לראיון זוגי, בנושא עסקי, אז אם לא יצא לכם לשמוע עליהם עדיין, אנחנו שמחים להיות הסיפתח.

הכירו את הזוג אפשטין (עם י’ אחת)

דקלה

“מינוף עסקים בערוצים דיגיטליים“. עוסקת בשיווק דיגיטלי לעסקים, מלמדת 12 פלטפורמות לשיווק אורגני, מנהלת קורסים דיגיטליים, ומובילה בעלי עסקים לייצור רשימות תפוצה באמצעות שיתופי פעולה. מקימת ‘הבמה הדיגיטלית’, המאפשרת לעסקים קבלת חשיפה והגדלת רשימות תפוצה.

אסף 

לא איש של טייטלים, להגדרתו. עוסק בבניית פתרונות טכניים למשווקים באינטרנט, מקים אתרי קורסים אינטרנטיים ובונה תהליכי אוטומציה מורכבים, שעוזרים לייעל את חווית המשתמש עבור הלקוח, ובמקביל גם את חוויית התפעול עבור בעל העסק.

עובדים יחד או מפרידים כוחות? איך זה מסתדר לכם?

אסף: “הדבר הנכון לומר הוא, שאנחנו עובדים יחד, בהפרדת כוחות. לכל אחד יש את העסק שלו והלקוחות שלו. כמובן שיש הפניות הדדיות אם זה רלוונטי”.

דקלה: “אנחנו קוראים לזה נקודת ממשק, זאת בעצם נקודת חיבור בינינו. כמו שאסף אמר, אלה הפניות הדדיות. שני עסקים נפרדים לחלוטין, אבל בהחלט יש נקודת ממשק משותפת. אם למשל מגיע אלי לקוח שנמצא בשלב של בניית קורס, וקשה לו עם הצד הטכני – אני אפנה אותו לאסף, וההיפך, אם הוא עובד עם לקוח שצריך עזרה בנושא השיווק הדיגיטלי”.

“בתחילת הדרך” מוסיף אסף, “דקלה היתה עושה הרבה דברים בצורה ידנית, והרבה מאוד פעולות חזרו על עצמן, שזה די מיותר. אז בניתי לה תהליך שמתחיל בעצם עוד לפני התשלום של הלקוח, דרך האונבורדינג, וממשיך גם לאחר סיום התשלום. ככה שאם יש לי רעיון למשהו שיכול לשפר את התהליך שלה, אני כמובן מציע. לרוב היא נותנת לי חופש פעולה”.

“אני זוכר שאמרתי לעצמי, וואלה, נראה שהממשק הזה ייתן לי יותר ממערכת הדיוור שהשתמשתי בה אז, ועברתי”.

מה היה הצורך או האתגר שהוביל אתכם לתחילת העבודה עם smoove?

אסף: “לי יש ותק גדול יותר בעצמאות, אז זה הגיע ממני. השתתפתי בזמנו בהצגת התכלית הראשונה שעשיתם, לפני כמה שנים, כשכל הנושא היה עדיין ממש בחיתולים. ואני זוכר שאמרתי לעצמי, וואלה, נראה שהממשק הזה ייתן לי יותר ממערכת הדיוור שהשתמשתי בה אז, ועברתי. הצורך בזמנו היה לדוור בעיקר, ולהתחיל לעבור משיטה של סדרת מסרים, לשיטה של תהליך אוטומציה. אני חושב שגם סמוב כבר לא הייתה מערכת דיוור באותו זמן, אלא מערכת אוטומציה שיווקית, ובעצם היום, כל התהליכים, גם אם הם רק סדרת מסרים – נבנים אצלי באוטומציה בסמוב. זה מאפשר הרבה יותר דברים כמו התניות, ביטולים, שינוי פרמטרים אצל הלקוח וכו’”.

“כן יש עדיין דברים שחסרים לי, ואני דואג להשמיע אותם מדי פעם” הוא מתוודה בחיוך (הוא יודע שאחד הדברים האהובים עלינו, זה הפידבקים מהלקוחות).

“בגדול – גם הקטע של התממשקות למערכות נוספות, Airtable, Google sheets, מערכות סליקה – מאפשר לתת תהליך מקיף וכולל, לכל צורך. אפילו אם הוא מאוד ספציפי כמו וובינר או רישום לסדנה, אפשר לעשות אותו יעיל יותר, גם מבחינת התהליך, וגם מבחינת התוצאה”.

כשדקלה נהייתה עצמאית, היא בעצם נכנסה ישירות לסמוב, כי היא כבר הבינה והכירה את היתרונות, לדבריה, ולא היתה סיבה לחפש במקום אחר.

אז בעצם דקלה, את מתפעלת את המערכת, על בסיס התשתית שאסף בנה עבור העסק שלך?

דקלה: “אסף בנה את התשתית ואני עובדת על המערכת. לכל במה דיגיטלית אני בונה תשתית ואוטומציה נפרדת”.
כדי להבין במה מדובר ואיך זה עובד, אסף מסביר מה הרעיון שעומד בבסיס הבמה הדיגיטלית:

“בגדול, מדובר בדף נחיתה שמציע מספר מתנות ממספר בעלי עסקים.
המתנות מוצגות בדף הנחיתה, ויש בו טופס עם צ’ק בוקסים של כל המתנות המוצעות. ואז כל מי שמקבל עדכון על כך, מאחד מבעלי העסקים המופיעים בבמה (כחלק מרשימת התפוצה של אותו בעל עסק, או דרך פרסום כלשהו) – מסמן בטופס איזה מתנות הוא רוצה לקבל. כל אחד מבעלי העסקים המשתתפים מעדכן משהו במערכת הדיוור האישית שלו, ואני, באוטומציה דרך זאפייר, מחבר את הטופס למערכת הדיוור של בעל העסק, אם גולש סימן את המתנה שלו. מכיוון שבכל במה יש בעלי עסקים שונים שמשתתפים, לכל במה צריך לבנות את התהליך מחדש”.                                                                                              הבמות הדיגיטליות

“וואו, כמה שזה חסך לי. לבדוק אם קיבלו מיילים, אם הם מתאימים, לזכור הכל. אני מפיקה בין שש לשבע במות בחודש, כל פעם בתחום אחר, ואני חייבת שהכל יהיה מעודכן”

ספרו על תהליך מגניב שעשיתם לאחרונה

דקלה: “התהליך אצלי הוא אוטומציה מאוד ארוכה, באמת, משפך מטורף שאסף עשה עבורי.
התהליך מתחיל לאחר שסיימתי שיחה עם בעל עסק. מרגע זה הם נכנסים לתהליך האוטומטי ששולח להם מייל. אם הם לא מתאימים לבמה הדיגיטלית, הם חייבים לעבור קודם את קורס ההכנה הדיגיטלי, המכשיר אותם לנושא, ומי שכן מתאים להשתתף בבמה, מתחיל לקבל סדרת מסרים שהוא מתאים לבמה בנוסף להרבה מאוד ערך על מה הולך לקרות במידה ויחליטו לקבל את השירות. יש סדרה של משהו כמו 15 מסרים, כל פעם מסר שנותן דגש בתחום אחר. הם ממש מקבלים מעטפת תומכת מהרגע שהחליטו לקחת חלק בשירות הזה.

אסף ממהר להוסיף “חשוב לעדכן גם שבכל שלב, האוטומציה בודקת, אם הוא התקדם בתהליך. למשל, אם זה לפני תשלום, אז צריך לשלוח לו את המיילים בנושא התשלום. בכל נקודת זמן, האוטומציה בודקת האם הוא עבר לשלב של אחרי תשלום, ואם לא – הוא ממשיך לקבל את המסרים“.

את התהליך מתחילים במערכת airtable המתממשקת עם סמוב, שם דקלה מסמנת אם הלקוח מתאים או לא מתאים, ואז מופעלת האוטומציה המתאימה.

וכל זה בעצם, במקום שאת תעשי את הטלפונים האלה באופן אישי

דקלה: “וואו, כמה שזה חסך לי. לבדוק אם קיבלו מיילים, אם הם מתאימים, לזכור הכל. אני מפיקה בין שש לשבע במות בחודש, כל פעם בתחום אחר, ואני חייבת שהכל יהיה מעודכן”

ואיך את מסתדרת עם התפעול של זה, מסובך מבחינה טכנית?

דקלה: “מה שנשאר לי לעשות, ממש קל לתפעל. אני רק מסמנת אם הם מתאימים או לא, והמערכת כבר עושה את כל השאר במקומי”.
היא מוסיפה, בפרגון מקסים לאיש שאיתה, שזאת רק דוגמה קטנה, ו”לאסף יש הרבה יותר דוגמאות מיוחדות לתהליכים שהוא עשה”.

נשמח לשמוע על תהליך כזה!

אסף: “אוקי, אז קודם כל, משהו מאוד קטן ושכיח – אוטומציה של תזכורת לפני שיחה, גם עם סמסים. שולח שעה לפני השיחה גם מייל וגם סמס, ואם זאת שיחה בזום מצורף גם הלינק, וכו’. אבל, אני אתן דוגמה לאוטומציה שאני ממש אוהב והיא יחסית אחת החדשות יותר שעשיתי.
במסגרת הקמת אתרים, אני נותן רשיונות שימוש לכל מיני תוספי פרימיום של וורדפרס, שעולים כסף. אני נותן אותם בהגבלה למספר חודשים, ובעצם יש לי תאריך חידוש שבועי לכל לקוח.  אני הכנסתי אצל כל לקוח, שדות אישיים המציינים מהם התוספים בהם הוא משתמש, מה מזהה המוצר שלהם בחנות התוספים שלי, ומהו התאריך שבו הם צריכים לחדש את הרישיון. ואז בעצם האוטומציה יושבת ומחכה שיגיע הזמן של שבועיים לפני התאריך, ומתחילה לנדנד”.
בשלב זה, לטובת כל המאותגרים (כמוני), חילקתי את הקטע הבא לשלבים, כדי שיהיה ברור בדיוק מה קורה אצל אסף באוטומציה. אתם יכולים להסתכל על זה כמו מתכון, אבל בזהירות, זה לבשלנים מומחים:

* שבועיים לפני הזמן, המערכת שולחת מייל עם מיקוד, בהתאם לתוספים הרלוונטיים שיש לכל אחד.

* במייל הם מקבלים קישורים לחידוש הרישיונות הספציפיים בהם הם משתמשים (כל אחד רואה רק את מה שרלוונטי אליו מתוך המייל). בנוסף, יש שם קישור חכם עם התוספים עצמם, שמעביר אותם ישירות לתוך סל הקניות ברכישה.

* לאחר שבוע, האוטומציה בודקת אם בוצע חידוש רכישה, ואיזה תוסף חודש (יכול להיות שהוא חידש רק תוסף אחד מתוך שלושה שהיו לו). האוטומציה בודקת כל אחד. במידה ולא חידש אף אחד – יקבל מייל תזכורת נוסף.

* לאחר כמה ימים הוא יקבל עוד מייל, ואח”כ גם סמס.

* שלושה ימים לפני סיום התוקף, במידה ולא חודש הרישיון, האוטומציה שולחת לאסף התראת מנהל. ואז הוא יכול להחליט מה לעשות עם זה, האם לפנות אליהם ולתזכר אותם וכו’.

* אם הלקוח חידש את הרישיון, האוטומציה תעדכן את פרטי איש הקשר שלו במערכת, תמתין כמה ימים, ותוסיף שנה לתאריך החידוש, כדי שהתהליך יתחיל מחדש בשנה הבאה.“בעצם, אני לא ממש יודע מה קורה שם” הוא משתף, “אני יכול לקבל פתאום עדכון על תשלום במערכת הסליקה ואז נזכר שבאמת עברה שנה ומישהו היה צריך לחדש את הרישיון. כל האוטומציה הזאת היא עכביש כזה, שבנוי סה”כ משלושה מיילים וסמס, אבל הרבה מאוד בלוקים של עדכונים פנימיים של איש הקשר”.

תגיד, התהליכים האלה הם תוצר של ניסוי וטעיה? או שאתה יודע מראש מה הבעיה ואיך לפתור אותה?

אסף: “האמת שלא, לא תמיד אני יודע מראש, כי למשל כמו בתהליך שסיפרתי עליו, היתה לי קצת בעיה עם ההתניות, וממש תוך כדי הדרך הבנתי מה אני רוצה שיהיה. אבל אוטומציה לא נבנית כי בא לי לבנות אוטומציה, זה תמיד מגיע מתוך צורך. למשל את האוטומציה הזאת בניתי כי בתחילת השירות היו שניים שלושה תוספים, וכולם קיבלו אותם, וכשהשירות התפתח עם הזמן, גם התווספו עוד כלים וגם לא כולם משתמשים בהכל. אז אני לא יכול לשלוח מייל אחד גנרי לכל הלקוחות שלי, וצריך לראות איך לעשות את זה ספציפית לכל לקוח, ופה למשל יש את הפתרון של המייל הממוקד”.

אז אם הלקוחות שלך מגיעים אליך עם איזושהי בעיה, הם באים בידיעה שהם צריכים אוטומציה? או שקורה מצב שהם באים עם בעיה כלשהי בעסק, ותוך כדי חשיבה על הפתרון אתה מגיע למסקנה שצריכים אוטומציה?

אסף: “בהחלט קורה. קודם כל יש כאלה שבאים ואומרים שהם רוצים לעשות את האוטומציה אבל אין להם זמן ולא יודעים להתעסק את זה, ואני בעצם בונה להם את התהליך שהם רוצים. מתחילים מתרשים זרימה שבונים יחד, ואז מעלים אותו לקנבס של סמוב. ויש כאלה שבאים באמת עם איזושהי בעיה, שהם לא משתמשים במילה אוטומציה. הם כן מבינים שיש כאן משהו שאפשר לשפר, ואז אני אומר להם שבעזרת כך וכך, אפשר לבנות להם את התהליך במערכת, ויכול להיות שצריך התממשקות עם עוד מערכות חיצוניות”.

מה הפיצ’ר החביב עליכם במערכת?

אסף: “אני אומר טופס תמיכה. אמיתי. זה נשמע מצחיק, אבל באמת” הוא צוחק. “אני רואה את זה ככה שסמוב משרתת אותי, ולא להיפך, לכן, כל הכלים שיש שם משמשים אותי, וכשחסר לי משהו אני מעלה את הרעיונות שלי. אבל לפעמים יש לי רעיון שאני לא יודע איך ליישם אותו במערכת, ואני שואל את התמיכה והם גם נותנים לי רעיונות. זה באמת פיצ’ר שהוא לא רק ‘אני לא יודע לעשות משהו’, אלא יותר ברמה האסטרטגית של התכנון. לפני כמה ימים קיבלתי מנמרוד הצעה ממש יעילה לבעיה שצצה לי בתכנון של אחת האוטומציות ללקוח. משהו שלא חשבתי עליו בעצמי. הרבה פעמים אני מתייעץ גם עם התמיכה, ולא רק שואל שאלות של ידע”.

דקלה: “אצלי מה שהכי נוח זה רשימות תפוצה. בחשבון שלי יש עשרות של רשימות, מחולקות לפי קטגוריות ותתי קטגוריות. כל במה דיגיטלית מדוורת בעצם לתחום ספציפי, ולכן לכל תחום יש רשימה שונה וזה עושה לי הרבה מאוד סדר”.

ולסיום, טיפ שלכם לעבודה עם המערכת?

“לבדוק תמיד איזה מערכת תיתן את הפתרונות הכי טובים בצורה הכי טובה. זאת אומרת, זה לא רק הפתרון אלא גם שלא תצטרכו לשבור את הראש איך ליישם את הפתרון הזה”. 

“ועם סמוב – פשוט להתחיל ללמוד. לעשות דברים בעצמכם, להתנסות, לשחק על הקנבס, וללמוד איך לעשות דברים לבד”.

* 

וואו, כמה השראה וחומר למחשבה. 

מסקנה ראשונה – אם אתם עושים יותר מדי פעולות ידניות שחוזרות על עצמן בעסק, כנראה שאפשר לפתור את זה בעזרת אוטומציה. התוצאות חוסכות זמן משמעותי, מגדילות את התפוקות ואיכות הביצוע, ופשוט מקלות על החיים. 

מסקנה שניה – מומלץ לחלק את רשימות התפוצה לקטגוריות ותתי קטגוריות, כדי להצליח לנהל בצורה יעילה עשרות אלפי אנשי קשר.

מסקנה שלישית – היום אין כמעט צורך עסקי שאי אפשר לענות עליו באמצעות תהליך אוטומציה.

אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי זה עשה חשק לבדוק איזה פעולות אני יכולה להעביר לאוטומציה, ולאיזה תת קטגוריה כדאי לי לחלק עכשיו את רשימת אנשי הקשר שלי.

* יש לכם סיפור מעניין על העבודה עם המערכת? שתפו אותנו כאן בתגובות ואולי נארח גם אתכם בבלוג שלנו.

אם בפרק א‘ ובפרק ב‘ של המאמר דיברנו בעיקר על תוכן וכתיבה, הפעם ניכנס קצת יותר לתחום הויזואלי. אינסטגרם הפכה להיות כלי שיווקי מאוד נפוץ בקרב בעלי עסקים בשנים האחרונות. יצאתי לבדוק איך הכי נכון לעשות את זה בויז’ואל.

אלדד סהר – אינסטה ישראל

                                                                         אלדד סהר. תמונה באדיבות המצולם

אלדד סהר, מנכ”ל אינסטה ישראל, הוא לגמרי אחד האנשים העסוקים שיצא לי “לפגוש” לאחרונה. לקח לנו כמה ימים של סגירות וביטולים עד שהצלחנו לדבר, אבל בסוף זה קרה.

סהר, “שיווקניק” כהגדרתו, מגיע מעולמות השיווק והניהול במשרדי פרסום. את אינסטה ישראל הקים לפני שבע שנים, ביחד עם שותף, כשזיהו באינסטגרם פוטנציאל עסקי, עוד לפני עידן העמודים העסקיים. כשהחברה הוקמה, הם הכניסו את כל המותגים הגדולים בישראל לאינסטגרם, וניהלו את הפעילות שלהם. עם הזמן נולדו עוד ועוד שירותים על גבי הפלטפורמה, כמו מייקאובר לפרופילים קיימים, שירותי קידום ואוטומציה לפרופילים, הדרכות וסדנאות ועוד. הם עובדים עם עשרות אלפי עסקים בישראל, קטנים וגדולים, ועוזרים להם להצליח באינסטגרם.

אז כל עסק יכול להצליח באינסטגרם?

“גם אם העסק שלך ‘לכאורה’ לא אמור להצליח באינסטגרם, יכול להיות שיש לו בהחלט מה לחפש שם”.

“קודם כל לא. לא לכל עסק יש מה לעשות באינסטגרם” הוא אומר, אבל ממהר להוסיף שגם אם העסק שלך ‘לכאורה’ לא אמור להצליח באינסטגרם, יכול להיות שיש לו בהחלט מה לחפש שם.

“צריך להבהיר את המשמעות של המילה להצליח באינסטגרם. יש בטעות איזו סברה שאומרת שאם יש לך הרבה עוקבים אתה תצליח, אז יכול להיות שחברות נדל”ן או חברות ביטוח לא יצליחו לגייס הרבה עוקבים באינסטגרם, אבל האם הן יכולות להציג שם פרסום ממומן ולגרוף תוצאות נהדרות? בהחלט כן.

ההגדרה האוטומטית של הצלחה באינסטגרם היא שגויה. תמיד כשאומרים לי שהצלחה באינסטגרם זה הרבה עוקבים, אני שואל – תגידו, יש מצב שלעמוד יש הרבה עוקבים והוא לא מזין שקל בקופה? יש מצב. כי צריך גם להעניק ערך. ובסופו של דבר מגיעה התובנה שוואלה, עמוד מצליח זה עמוד שעושה את מה שהגדרת לו שאתה רוצה שהוא יעשה. הוא צריך לעבוד בהתאמה להגדרות שהגדרת לו”.

לטענתו, 99% מהעסקים שנמצאים באינסטגרם, נמצאים שם כי הם הבינו שהם צריכים להיות שם, כי כולם נמצאים שם. והתוצאה של זה, היא, שאין הגדרה של מטרות עסקיות והם לא באמת מבינים מה אינסטגרם אמור לעשות בשבילם. והתוצאה של זה, היא, שמהר מאוד נתקעים עם פוסטים שאין בהם שום ערך, תמונות של ‘שבת שלום’ או ‘געגועיי לתאילנד’, ופתאום אחרי שנה, מבינים שלא קרה שום דבר משמעותי בפרופיל, חוץ מזה שהתבזבז הרבה זמן על העלאת תמונות. ושם מגיע הייאוש.

“עמוד מצליח זה עמוד שעושה את מה שהגדרת לו שאתה רוצה שהוא יעשה”

“הדרך הנכונה לגשת לזה, היא בתהליך הפוך לגמרי, שמתחיל בלשאול מה אני רוצה שהאינסטגרם יעשה בשביל העסק שלי, ואז בונים את כל תוכנית העבודה באינסטגרם ומזיזים אותה כך שהיא תשרת את המטרות האלה. יש אסטרטגיות שעובדות יותר טוב מאחרות, ויש סוגי עסקים שסיכויי ההצלחה שלהם בתוכנית עבודה מסוימת הם נמוכים יותר, אבל בשורה התחתונה – לכל עסק יש משהו שהוא יכול לעשות באינסטגרם. תמיד יש מה לעשות. פשוט מומלץ קודם לבדוק מה מטרות העסק ואיך, או האם, אינסטגרם יכול לעזור לעסק עם המטרות האלה”.

בוא נדבר רגע על שיווק באמצעות תוכן, לעומת שיווק ישן ומסורתי

“בואי נגיד שאנחנו מסכימים על זה שבעקרון, פרסום מהדור הישן, שהוא לא מחובר לערך שאתה צריך לתת, הוא פחות עובד היום, בטח במדיה החברתית. אני רוצה להוסיף על זה עוד איזושהי תובנה, שהיא יחסית כן חדשה ומאוד בולטת באינסטגרם וגם בפייסבוק – אני חושב שהמקום של לוגואים, באופן כללי, הולך ומצטמצם.

“אינסטגרם יכול להביא לידים, אבל הוא לא יכול להחדיר את המותג לצרכנים. מי שימשיך להיות רק ‘תאגיד’ או ‘עסק מצליח’ או ‘לוגו’ וסלוגן בלבד – יקבל פחות ביקורים ופחות עניין”.

אחד הדברים שאנחנו מלמדים בסדנאות שלנו לעסקים קטנים הוא, שחיבור אנושי ברשת חברתית הוא הכרחי. שימו תמונת פנים שלכם או של לקוחות מרוצים עם המוצר שלכם, בתמונת הפרופיל, ותקבלו הרבה יותר ביקורים בפרופיל.

אינסטגרם יכול להביא לידים, אבל הוא לא יכול להחדיר את המותג לצרכנים. מי שימשיך להיות רק ‘תאגיד’ או ‘עסק מצליח’ או ‘לוגו’ וסלוגן בלבד – יקבל פחות ביקורים ופחות עניין. מי שיהפוך לבנאדם, שמספר על המסע שלו והדרך, ויתחבר עם האנשים שמצטרפים אליו ויספר להם מה ריגש אותו ומה הוא למד בתהליך, ואיך הוא מתכוון לשנות ולשפר את הדרך שלו, שם יש פוטנציאל גדילה גדול מאוד.

כי בסוף, מי שעוקב אחריך או מתעניין בך, לא יגיע ללוגו או לארגון מפורסם ומתוקתק היטב. תוצאות של בנאדם שהוא זה שמקדם את העסק שלו, יהיו תמיד הרבה יותר טובות במדיה החברתית.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל בסוף, אצל הרוב זה עובד ככה”.

אז איך נותנים ערך באינסטגרם?

“קודם כל בואי נסיר את המיתוס המשוגע הזה שאומר שצריך לכתוב מעט. מי שלא אוהב לקרוא – ידלג, אבל מי שאוהב לקרוא – שיהיה לו מה לקרוא. אם האסטרטגיה שלך היא להעניק ערך, ואפשר באמצעות טקסט לתת עוד ערך בנוסף לתמונה – מומלץ לכתוב. ולא צריך לקצר את הטקסט, אם זה פוגע בערך של הפוסט.

על זה אני מוסיף, שלתת ערך זאת רק אחת מהאסטרטגיות.

אסטרטגיה נוספת יכולה להיות פריטה על רגשות של אנשים. אמנם אין פה הענקת ערך, אבל יש פה הפעלה של רגשות שיניעו לפעולה כלשהי.  

עוד אסטרטגיה חזקה באינסטגרם היא, ליצור חיבור אנושי אינטימי. לפתוח מצלמה, ולהיות אותנטי לגבי המסע שלך. וזה לא בהכרח מעניק ערך. זה יוצר הזדהות, זה מפעיל רגשות.

אז יש כל מיני אסטרטגיות שעובדות חזק יותר באינסטגרם, והן יביאו אתכם למטרות שהגדרתם בצורה יותר טובה, אבל אם אתם מוצאים את עצמכם שואלים מה לכתוב על התמונה שרציתם להעלות – תעצרו הכל, ותחשבו מה אתם רוצים שאינסטגרם יעשה בשבילכם, כי הסיבות להעלאת הפוסטים או הסטוריז צריכות להיות מאוד ברורות, והכל צריך להיות סביב הסיבות האלו ולשרת את המטרות העסקיות שלכם”.

ויכול להיות פרופיל שמבוסס רק על השראה באמצעות תמונות? שלא יהיו כמעט טקסטים?

“בעיקרון זה יכול להיות, אבל זה יאט אותך. אם את רוצה באמת להשיג אימפקט באמצעות ויז’ואל חזק, תצטרכי להוסיף עוד תמונות בוידאו או בקרוסלה, שיספרו איך הגעת לתוצאות היפות האלה, לספר על התהליך ועל העומק שלו, או לכתוב במילים מה מיוחד בכל תמונה, מה ריגש אותך. צריך להגביר את האימפקט של התמונות כדי שישיגו את המטרות שהגדרת”.

“רוב מי שנמצא באינסטגרם, הבעיות הכי קשות שלו הן ‘איך אני משיג עוקבים’. ואני כל הזמן אומר – אל תזמינו אורחים, לפני שסידרתם את הסלון. אם אתם עסוקים כל היום בהבאת עוקבים, ומי שמגיע לא מתרשם וזה לא מדבר אליו – תעצרו, סדרו את הסלון, תתחילו להשקיע, ורק אז לכו ותביאו את האנשים הרלוונטיים”

הגדרת מטרות באינסטגרם

“רוב מי שנמצא באינסטגרם, הבעיות הכי קשות שלו הן ‘איך אני משיג עוקבים’. ואני כל הזמן אומר – אל תזמינו אורחים, לפני שסידרתם את הסלון. אם אתם עסוקים כל היום בהבאת עוקבים, ומי שמגיע לא מתרשם וזה לא מדבר אליו – תעצרו, סדרו את הסלון, תתחילו להשקיע, ורק אז לכו ותביאו את האנשים הרלוונטיים. אם לא בניתם משפך שישרת אתכם טוב בצורה שיווקית, אין טעם לזרוק לתוך המשפך הזה אנשים.

צריך להבין את אינסטגרם ולוודא שהמטרות מתאימות לפלטפורמה. למשל, מטרה שהיא העברת אנשים לעמוד הפייסבוק היא לא מטרה טובה, אנשים באינסטגרם לא אוהבים לדלג בין פלטפורמות. אז צריך אז צריך להבין מה אינסטגרם יכולה לעשות שיווקית ומה יצריך יותר מאמץ ומשאבים.

תהליך הגדרת המטרות הוא חשוב ומשמעותי, ואי אפשר בלעדיו”.

מה לגבי מעורבות באינסטגרם? חשובה כמו בשאר המדיות?

“צריך להגיד שהאלגוריתם של אינסטגרם מאוד מאוד דומה לאלגוריתם של פייסבוק. התפקיד של האלגוריתם הוא, כמובן, להקטין את החשיפה שלך לאנשים שהתוכן שלך לא רלוונטי אליהם, ולהגביר את החשיפה לאלה שכן. בשביל שזה יקרה צריך שני דברים:

1.     להבין את מי זה יעניין – לגרום לאינסטגרם להבין למי התוכן הזה מיועד (שימוש בהאשטגים ועוד).
2.     לגרום לבני אדם להתעסק עם הפוסט שלך. כשאנשים גוללים, משתפים, צופים בסרטונים עד הסוף, שומרים את הפוסטים שלך, ועושים פעולות כלשהן – אינסטגרם מבין שהתוכן שלך מעניין אותם.

על קצה המזלג – אם את רוצה מעורבות גבוהה לעמוד שלך, את תצטרכי שכל אחד מהפוסטים והסטוריז שלך יהיו כאלה, שאת יודעת להגיד למה שמישהו יעשה להם לייק, למה שמישהו ישתף אותם או ישמור אותם, למה זה מעניין. את חייבת להיות מסוגלת לענות על השאלה הזאת, וזה קשה.

אני היום ממליץ על הנעה לפעולה בשפה שהיא לא שחוקה מדי. למשל, “שתפו בכל הכח” – כנראה לא יעבוד, אבל “שלחו את הפוסט הזה למישהו שזה יכול לעזור לו” זאת הנעה לפעולה שסביר להניח תעבוד, ותגרום לאנשים להגיב.

כדאי למנן את ההנעה לפעולה בין הפוסטים השונים?

“כן. לא להשתמש בכלל בקופי-פייסט. לא בהאשטגים, ולא בשום דבר אחר. כל פעם שעושים קופי פייסט למשהו (גם אם בכל פעם מקלידים את זה מחדש), אינסטגרם מקטינה חשיפה, כי היא מזהה פעולה רובוטית של שרשרת תווים שחוזרת על עצמה”.

האם יש דרך שתעזור לי לבלוט באינסטגרם, בתוך ים של עסקים דומים?

“אני חייב להגיד שגם פה, התשובה היא לא אוטומטית לכל עסק ולכל מותג. אני יכול להגיד שכוכבי הרשת הגדולים של התקופה הזאת, הם לא האנשים הכי יפים והכי חכמים, זה האנשים שפתחו מצלמה ודיברו בצורה פתוחה על הרגשות והמחשבות שלהם. כמו נאס דיילי למשל.

הרעיון מאוד פשוט, אם אתה מסוגל לשתף את העוקבים שלך במחשבות ורגשות שלך, אתה כנראה תצליח לבלוט, כי בני אדם באופן טבעי, גם ברחוב לצורך העניין, מתחברים לאנשים. יש הבדל בין המוכר בחנות לבין החנות עצמה. וכשאתה פותח מצלמה ומדבר אמיתי, מבפנים, וגורם לאנשים להתחבר, זה העניין.

תסכימי איתי שיש הבדל בין לכתוב הודעה “מחר הפתיחה הרשמית”, לבין לפתוח מצלמה ולשתף “אנחנו מתרגשים מאוד לקראת מחר, מקווים שהכל ילך כמו שתכננו ושמחים על התגובות שלכם, ממש מחכים לפגוש אתכם וכו’..”

דוגמה לקמפיין או הפקת תוכן מוצלחת שעשיתם

“יש חברה שאנחנו עובדים איתה, שהם בעצם הראשונים בארץ שהתחילו למכור באונליין חומרי גלם לאפיה וקונדיטוריה. הם הגיעו אלינו עם עמוד יחסית מדשדש, ופעלו שיווקית רק באינסטגרם. ברגע שקלטנו שזה משהו שכל מי שנמצא בתחום האפיה ירצה, הלכנו על אסטרטגיה של נתינת ערך, ויצרנו דף שכולו מיועד לאנשים שאוהבים לאפות. כיוונו את כל המשפך בעצם (ביוגרפיה, פוסטים) להפניה לקנות את המוצרים שמהם עשויים המאפים. כל פוסט בעמוד בנוי ממתכון ורשימת המוצרים שמשתמשים בהם באותו מתכון.

זה משהו שאנחנו מתמידים בו כבר כמעט שנה. גם כמות המכירות אונליין וגם כמות העוקבים הנאמנים והמעורבים פשוט עלו בצורה פנומנלית.

מדובר כמובן בשיווק מתמשך ולא בקמפיין של זבנג וגמרנו. ממשיכים כל הזמן להלהיב את הקהל ולמשוך קהל חדש. והכל מותאם למטרות העסקיות שלהם”.

דגשים חשובים שלך לפרסום באינסטגרם?

“גם כשבונים קמפיין באינסטגרם, צריך להבין מה מטרות הקמפיין. אם המטרה היא לגייס עוקבים לעמוד – אתם סתם עובדים בשביל אינסטגרם ואין בזה שום טעם. אם המטרה היא להכניס לידים לאיזה אתר – אז למה רק באינסטגרם בעצם? אפשר לשלב את אינסטגרם כאחת הפלטפורמות בתוך קמפיין ממומן. אם המטרה היא למכור או לקדם השקה של מוצר – צריך לבחור מה נכון יותר, האם לבחור משפיענים שיעלו את המוצר אצלם, או לקרוא לשני משפיענים חזקים ולצלם אותם אצלכם בכלל, ולהעלות את זה ממומן לקהל היעד. אגב, משפיענים, הרבה פעמים לא משפיעים על מי שאתם חושבים שהם משפיעים, צריך לבדוק מי קהל היעד שלכם ואם הוא נמצא שם בכלל.

בתכנון קמפיינים באינסטגרם, צריך להיות כל הזמן בפוקוס על המטרות העסקיות. לא לזלזל במה שאינסטגרם יכול לעשות, הוא לא רק תדמית ומודעות וחשיפה.

תנו לאינסטגרם מטרה של מה שאתם באמת רוצים שיקרה. אם הוא לא יכול לעשות את זה – אל תהיו שם. אם הוא יכול – זה הזמן לבחור מה הכלי הכי מעניין לעשות את זה באמצעותו”.

ומה לגבי ויז’ואל, אפשר באמת לאפיין את ‘התמונה המוצלחת’?

“תראי, אני לא יכול לאפיין את זה חד משמעית, כי זה קצת שונה ממקום למקום, אבל אני כן יכול לדבר על תמונות פרופיל בהקשר הזה.

בעקרון, אמרנו שחיבור אנושי הוא חשוב יותר ואנחנו רוצים להביא לפרופיל שלנו אנשים רלוונטיים. זה אומר שיש סוג של תמונות פרופיל שיביא לנו את המקסימום עוקבים רלוונטיים.

ההיררכיה הולכת לפי הסדר הזה, מלמעלה למטה:

1.     תמונה של בנאדם, בהירה נעימה ומקצועית.
2.     תמונה של אובייקט (עוגה, טבעת וכיוב’)
3.     תמונת נוף
4.     לוגו
5.     לוגו עם כיתוב

אם יש לך איזושהי סיבה לשים בתמונת הפרופיל לקוח מרוצה עם המוצר שלך, או את עצמך, או אחד העובדים שלך, והתמונה היא מקצועית, נעימה ובהירה – זאת ההמלצה לתמונת פרופיל שתביא הכי הרבה ביקורים רלוונטיים לפרופיל”.

ולסיום, פרופיל אינסטגרם מוצלח, אפשרי גם בניהול עצמאי?

“אני ממליץ בשלב הראשון, של הגדרת מטרות, להתייעץ עם איש מקצוע. לאחר מכן, את רוב הדברים אפשר למצוא בסרטוני הדרכה ברחבי הרשת. איך לערוך, איך לצלם וכו’”

“אני ממליץ בשלב הראשון, של הגדרת מטרות, להתייעץ עם איש מקצוע. לאחר מכן, את רוב הדברים אפשר למצוא בסרטוני הדרכה ברחבי הרשת. איך לערוך, איך לצלם וכו’.

לדוגמה, פרסום ממומן, מאוד קשה ומורכב ללמוד לבד, וסביר להניח שיהיו שם טעויות. אז צריך להחליט האם רוצים להשקיע כל פעם בקמפיין חדש וממנו ללמוד את הטעויות, שזה אולי שיעור יחסית זול אבל הוא לוקח זמן, או שרוצים ללכת להדרכה של איש מקצוע שיסביר איך לעשות את זה כמו שצריך, ולהימנע מטעויות כבר בתחילת הדרך. מן הסתם השיקול תמיד יהיה זמן מול כסף.

לעסקים קטנים אני תמיד ממליץ לקנות פעם ראשונה ממישהו, אבל ללמוד מה הוא עושה ולהישאר עם הכלים ביד”.

ולסיכום הסדרה

תוכן הוא תוכן הוא תוכן!
המילה הכתובה, והתמונה הנכונה, ישפיעו משמעותית על החלטת הקוראים אם להפוך להיות לקוחות שלנו, וכדאי לוודא שהם יושפעו לטובה, ולייצר עבורם תוכן אותנטי ובעל ערך.
קיבלנו כאן טיפים מצוינים לעבודה אפקטיבית, משלושה אנשי מקצוע מומחים בתחומם, יחד עם כלים שאפשר להטמיע די בקלות, וזה הזמן ליישם.
ומה איתכם? מתכוונים לעבוד על התוכן שלכם בהתאמה לטיפים שקיבלנו פה בשלושת חלקי הסדרה? שתפו אותנו מה עשיתם עד עכשיו והאם יש משהו שעומד להשתנות בעקבות הסדרה הזאת.

הפעם, בסדרת התוכן שלנו על תוכן, ובהמשך ישיר לפרק הקודם, שוחחתי עם לירון אברהם, מנהל הפעילות העסקית של אאוטבריין במזה”ת, אפריקה ורוסיה. ואני מזמינה אתכם לפתוח מחברות ולהמשיך לסכם, כי קיבלנו ממנו יופי של טיפים ותובנות שיעזרו לכם גם בעבודה על התוכן שלכם, וגם בעבודה עם אאוטבריין.

לירון אברהם – Outbrain

                                                לירון אברהם. תמונה באדיבות המצולם

לירון אברהם, מנהל הפעילות העסקית של אאוטבריין במזה”ת, אפריקה ורוסיה. ברזומה שלו תוכלו למצוא עשרים שנה בעולמות התוכן, השיווק והדיגיטל. את דרכו התחיל ברדיו תל-אביב, כמנהל מח’ התוכן השיווקי, משם עבר ל -The Marker כסמנכ”ל פיתוח עסקי, היה משנה למנכ”ל בסלונה, ובארבע השנים האחרונות הוא באאוטבריין.

אאוטבריין היא פלטפורמת פרסום דיגיטלי גלובלית מובילה, שעושה פרסום משתלב (ההפניות לכתבות בנושאים שונים שאתם רואים כשאתם גולשים באתרים). החברה הוקמה ב-2006 ומונה 18 סניפים ברחבי העולם.

“אנחנו מכבדים את הגולשים. ונספק להם חוויה שמשתלבת במה שהם קוראים, באופן שישפר להם את חווית הגלישה, וייתן להם ערך מוסף”

רגע, מה זה בכלל פרסום משתלב?

“אם לנסות לפשט, יש שני סוגים של פרסום – פרסום מפריע ופרסום משתלב.

פרסום מפריע זה כל מה שעשינו במאה השנה האחרונות – לזהות איפה הקהל שלי נמצא ואז להפריע לו שם (רצית לראות טלוויזיה? חכי, יש מקבץ פרסומות, רצית לקרוא כתבה במובייל ופתאום קופץ לך באנר של פרסומת). הפרסום המשתלב בא ואומר, קודם כל – אנחנו מכבדים את הגולשים. ונספק להם חוויה שמשתלבת במה שהם קוראים באופן שישפר להם את חווית הגלישה, ייתן להם ערך מוסף, יספק להם אלטרנטיבה של תוכן שיבחרו להקליק עליה, ולא נכפה עליהם לקרוא משהו שהם לא מעוניינים בו.

אני רוצה שהגולשים שלי יבחרו לקרוא את התוכן שלי באופן וולונטרי, כי זה מעניין אותם, כי זה נותן להם ערך מוסף, כלים להתמודדות, עזרה בעולמות שהם צריכים וכו’”.

מה היתרון של שיווק באמצעות תוכן?

“קודם כל, ברגע שהגולשים נכנסים באופן וולונטרי, הם יותר פתוחים לקבלת המסרים השיווקיים מבית המפרסם. הם בחרו להיכנס לשיחה ולא ההיפך. אנחנו רואים שכשאנחנו מספקים ערך לגולשים, אם זה מידע, או השראה, או עניין, או סתם כיף – הגולשים מתעמקים בצורה הרבה יותר עמוקה בתוכן, וכשמותגים מפסיקים לחשוב על עצמם ועל מה שהם רוצים לומר, ומתחילים לחשוב על הצרכנים שלהם ועל מה הם רוצים לשמוע – פה נוצר הקסם.

במשך שנים המותגים דיברו על עצמם וסיפרו לנו למה כדאי לנו לבחור בהם, ופתאום הם מבינים שאין ברירה וצריך להיכנס לראש של הלקוחות ולדבר אליהם”.

“תפתחו שיחה, תיכנסו לראש של הצרכנים, תקשיבו להם. זה הנתיב ליצירת מערכת יחסים אמיתית, איכותית ואפקטיבית עם הלקוחות”.

“נניח שאת עוברת דירה עכשיו” הוא מוסיף כדוגמה “והשכנים החדשים שלך מזמינים אותך לארוחה. סביר להניח, שאם תדברי רק על עצמך ותספרי מי את ומה את עושה, זה באיזשהו שלב יעייף אותם. אבל אם תקשיבי להם, ותתענייני במה שקורה איתם, מה הם עושים, ואיך אפשר לעזור להם ולתת להם ערך מוסף בחיים, יש סיכוי שתצאו מהמפגש הזה חברים טובים. וזה המסר שאנחנו מנסים להעביר למותגים – תפתחו שיחה, תיכנסו לראש של הצרכנים, תקשיבו להם. זה הנתיב ליצירת מערכת יחסים אמיתית, איכותית ואפקטיבית עם הלקוחות”.

כל הזמן אומרים לנו לתת ללקוח ערך אמיתי באמצעות תוכן. מה זה בעצם הערך הזה?

“מותגים מבינים שכדי לזכות בתשומת הלב של הצרכן, הם צריכים לתת לו ערך מוסף באמצעות תוכן, בצורה עקבית”.

“ערך אמיתי בהגדרה, זה, להיכנס ולהתחיל לחשוב מנקודת המבט של הצרכן ולא של המותג. וכל מותג צריך לשאול את עצמו האם התוכן שלו מעניין, האם הוא מחדש משהו, כי אנחנו רוצים בעצם לייצר מותג שמבדל את עצמו מאחרים.

אם לדוגמה, את אמא צעירה, ומותג חיתולים, ידבר איתך על איכות המוצר והספיגה שלו, אז זה אולי יעניין אותך אבל יש עוד מותגים כאלה ולא תהיה לך בעיה לקנות גם אותם. אבל אם לדוגמה, הם יתנו לך טיפים לאמבטיה הראשונה עם התינוק, או יתנו לך תכנים שמעניינים אותך כאמא לתינוק, יש סיכוי שתהיי פתוחה יותר לקבל מסרים כי הם עזרו לך בתקופה שהיית צריכה, והם הצליחו לבדל את עצמם ממותגים דומים שפשוט דיברו רק על עצמם ועל המוצר שלהם.

ובסוף זה מוביל להעדפת המותג ולהעדפת רכישה”.

להשקפתו, תוכן הוא תוכן, בין אם הוא ממומן או אורגני, והלקוח יקבל את ההחלטה האם לתמוך במותג, לפי הערך שקיבל מהתוכן שקרא.

אנשים לא נוטים להאמין פחות לתוכן ממומן?

“אם היינו מדברים לפני 15 שנה, הייתי אומר שבהחלט. בתקופה ההיא מותגים לא ידעו לייצר תוכן, והיו לוקחים מודעת פרסומת ועושים ממנה כתבה. זה לא עובד כמובן.

היום יש לנו את היכולת והכלים לספר את הסיפור הנכון לאדם הנכון, בזמן הנכון, בסטייט אוף מיינד הנכון ובסקייל. יש מגמה שכחלק ממנה – Brands become publishers.

מותגים מבינים שכדי לזכות בתשומת הלב של הצרכן, הם צריכים לתת לו ערך מוסף באמצעות תוכן, בצורה עקבית. והיום יש כתבות של תוכן שיווקי שהן הרבה יותר מקיפות ואיכותיות מכתבות אורגניות. ככה שאני באמת מאמין שתוכן הוא תוכן הוא תוכן, ובסופו של דבר הוא יימדד על פי איכות הכתבה ולא לפי איפה הוא יושב או מטעם מי הוא”.

אוקי, בוא ניכנס קצת לתכלס’. מה יש לך להגיד לנו על כותרות שעובדות?

“כמו שאנחנו רואים את זה, העסק שלך הוא חנות והכותרת היא חלון הראווה, והיא חלק אינטגרלי משער הכניסה לעסק. אז חשוב להגדיר מראש את מטרות הקמפיין, ולנסח כותרות ותמונות בהתאם, כך שקהל היעד ירגיש ויבין שהכתבה פונה אליו. אנחנו רואים שככל שהכותרת היא יותר ספציפית ופונה לקהל יעד ברור – היא תעבוד יותר טוב”.

                                                      טיפים לבחירת כותרת והתאמה לקהל היעד. באדיבות אאוטבריין

“העסק שלך הוא חנות והכותרת היא חלון הראווה, והיא חלק אינטגרלי משער הכניסה לעסק”.

“כותרת ותמונה הן גם דרך להעביר את המסר, גם חלון התצוגה של העסק, וככל שתהיו יותר ממוקדים ומטורגטים וקהל היעד יבין שהוא קהל היעד, כך תשפרו את יחסי ההמרה.

יש גופים שמשתמשים בקליק בייט – מלכודת קליקים, ונותנים לך כותרות מוגזמות ומילים מפוצצות (‘לא תאמינו מה קרה שם!!!’), וזאת בעצם דרך מעולה לאסטרטגיה קצרת טווח, ואנחנו לא מאמינים באסטרטגיה הזאת, כי בסוף, אם נחשפתי למותג שלך, ובכל פעם שנכנסתי לכותרת המפוצצת גיליתי שהתוכן לא איכותי ולא מתאים לי – איבדת אותי לנצח. אני כבר לא אכנס, גם ביום שיופיע אצלך תוכן איכותי ומעולה”.

ומה לגבי תמונות, אתם רואים הבדלי כניסה לתמונות אותנטיות מול תמונות מבנק תמונות?

“הבדל דרמטי. חד משמעית לטובת האותנטיות.

“אם את רוצה שאני אתעניין בתוכן שלך הוא כמובן חייב להיות אותנטי, ומעביר את המסר”

תוכן זה שיחה. אם אני אדבר איתך ותרגישי שאני קורא ממודעת פרסומת, בטוח שהשיחה תתקצר, וסביר להניח שלא תהיה עוד שיחה אח”כ. אבל אם השיחה תהיה אותנטית, יש סיכוי שנוכל לבנות משהו יחד. אותו דבר עם עסקים. אם שמים לי ויז’ואל של אנשים מחייכים עם שיניים בוהקות מ- image bank, אז אני אגיד – אחלה פרסומת. ואנשים לא מתים על פרסומות.

אם את רוצה שאני אתעניין בתוכן שלך הוא כמובן חייב להיות אותנטי, ומעביר את המסר. חשוב לבדוק את הדברים האלה מראש ולוודא שזה עובד”.

                                                                בחירת תמונה לתוכן. באדיבות אאוטבריין

אפרופו לבדוק מראש מה עובד, הרבה פלטפורמות מאפשרות לנו היום לעשות AB  טסט, עד כמה זה חשוב?

“לא לתת לתחושת הבטן שלך להכשיל את הקמפיין”.

“יש כאן תהליך, שבא ואומר, אנחנו חושבים שאנחנו מכירים את הקהל שלנו, אבל בוא ניתן למערכות להגיד לנו אם צדקנו או לא. ואין דבר יותר חשוב מלייצר AB טסט ולעשות אופטימיזציה לשיפור תוצאות הקמפיין. אנחנו תמיד ממליצים לעשות שלוש-ארבע מודעות לכל כתבה, והאלגוריתם שלנו עושה AB טסט באופן אוטומטי ומתקדם עם הכתבה שעובדת הכי טוב (זו שמקליקים עליה יותר).

אנחנו מגלים הרבה דברים. יש הרבה לקוחות שחושבים שקהל היעד שלהם הוא אלף, ופתאום ה AB טסט מראה, שיש מודעה אחרת שעובדת טוב יותר, כי יש קהל נוסף למותג שלהם שלא לקחו אותו בכלל בחשבון.

באמצעות AB טסט אתה יכול: 1. לוודא שאתה פוגע. במקום לירות כדור אחד, כשיורים כמה כדורים יש סיכוי טוב יותר לפגוע. 2. לגלות קהלים חדשים, ולשים לב כמובן לדבר לכל קהל בשפה שלו, באמצעות ניתוח דאטה”.

בכל מקרה, הוא ממליץ להיעזר באלגוריתם ובנתונים שהמערכת מוציאה, ושם להתמיד.

“ולא לתת לתחושת הבטן שלך להכשיל את הקמפיין”.

דוגמה לקמפיין שהצליח להפתיע אתכם בהצלחה שלו

“לשמחתי, רוב הלקוחות חוזרים. אנחנו בודקים באדיקות את כמות הלקוחות החוזרים ובודקים גם את אלה שלא חוזרים, ואנחנו כל היום עובדים בלהוסיף עוד פתרונות של טרגוט ועוד מוצרים שיאפשרו למפרסמים שלנו להחזיר את ההשקעה. לדעתי, המילה שנאמרה הכי הרבה במסדרונות שלנו לאחרונה היא ROAS (return on advertising spend). אני רוצה שכל מפרסם שמגיע אלי, יחזיר את ההשקעה ויחזור. אז אנחנו נלחמים על כל קמפיין, כדי שבסופו של דבר התוכן הנכון יגיע ליוזר הנכון, בזמן הנכון (בהתאם להגדרת היעדים של הקמפיין כמובן).

מה בעצם היתרון בפרסום באאוטבריין, לעומת הרשתות החברתיות?

“אני אגיד את זה ככה. קודם כל, לא כולם נמצאים תמיד ברשת החברתית, ויש משמעות להגעה הזאת לשאר הגולשים. אני פוגש כל גולש ישראלי היום לפחות פעם ביום, ובעולם אנחנו מגיעים למעל 1.2 מיליארד איש בחודש.

דבר נוסף, להבדיל מהרשתות החברתיות, האלגוריתם שלנו מתבסס על תחומי העניין האמיתיים והאותנטיים של הגולשים. לעומת הפרסונה הדיגיטלית שיש ברשת החברתית.

לדוגמה – ברשת החברתית אני מרצה ורץ למרחקים ומטייל בעולם, ולעומת זאת, התוכן שאני קורא הוא על כאבי ברכיים והכנת ילדים לכיתה א׳. אז יש הבדל בין הדמות שלי ברשתות החברתיות לבין מה שבאמת מעניין אותי. אנחנו באאוטבריין יודעים מה באמת מעניין, ועושים את ההתאמות בצורה מדויקת יותר.

דבר נוסף הוא, שעסקים צריכים יציבות עסקית. אם המפרסמים ישימו את כל הביצים שלהם בגוגל ובפייסבוק, ופתאום המחירים שם יעלו משמעותית, אז הם יתקעו ללא אלטרנטיבה. אגב, מחקרים מראים שהגולשים מאמינים יותר לתוכן שמתפרסם באתרים כמו הארץ, כלכליסט, מעריב ו-cnn, לעומת תוכן שמתפרסם בפייסבוק. ומאחר שהם תופסים את התוכן כאמין, הם נוטים לקרוא אותו יותר, וגם לרכוש יותר בסופו של דבר”.

כל אחד יכול לפרסם באמצעות אאוטבריין? גם אם יש לו עסק קטן והוא לא נעזר בסוכנות דיגיטל?

“בהחלט. יש לנו יחידה שנקראת self-serve, שם את יכולה להיכנס לאתר, להחליט מה הבלוג או הכתבה, או האתר שאת רוצה לקדם, ולפרסם אותו בתוך שעה באתרים הגדולים בישראל או בעולם, בהתאם ליעדים שלך.

אנחנו עובדים גם עם המותגים הגדולים, משרדי יח”צ ופרסום ועוד”.

מה הדגשים שהכי חשוב להקפיד עליהם כדי להרים קמפיין מוצלח באאוטבריין?

“קודם כל, להיות רלוונטיים. ככל שאתם ממוקדים בקהל היעד כך יקליקו יותר וה-CTR יעלה, וכך העלות לרכישת לקוח חדש תרד וגם עלות הקליק.

תמדדו ותגדירו מה היעד, תדעו למדוד תוצאות, וכמובן תשתפו גם את הפלטפורמה, כי ברגע שאנחנו יודעים מה היעד שלכם, האלגוריתם שלנו יוגדר בהתאם, ויוכל לעשות את האופטימיזציה בהתאם.

ואם באמת רוצים להיות מקצוענים בפלטפורמה, צריך להכיר אותה. יש לנו הרבה כלים חדשים ומתקדמים שמשפרים תוצאות כמו טרגוט, פונקציית lookalike ועוד”.

אז כל יצרן תוכן יכול לפרסם באמצעות אאוטבריין, גם אם יש לו בלוג או מגזין והוא לא מוכר שירותים או מוצרים?

“חד משמעית כן. אני חושב שלכל יצרן תוכן יש הזדמנות להגיע לקהלים חדשים, ולהפוך גולשים מזדמנים לצרכני תוכן נאמנים לבלוג או למותג שלו. וצריך גם לזכור שברגע שיש לתוכן שלך הרבה לינקים שמפנים אליו, זה משפיע גם על ה-seo ועל הזרמת טראפיק אורגני איכותי.

המשימה שלנו בסופו של דבר, היא לעזור לגולשים לגלות תכנים חדשים שמעניינים אותם אבל הם לא ידעו שקיימים, אז אם הבלוג שלך עונה להגדרה הזאת – את בפנים”.

*
אני מסיימת האת הראיון הזה בתחושה שתמיד יש מה ללמוד. להגיע לקהל יעד חדש זה טוב, ואם אפשר לעשות את זה באמצעות תכנים שיתנו ערך ויעזרו לקהל היעד הזה להתחבר אלינו תוך כדי – זה כנראה עוד יותר טוב. מוזמנים ‘לנסות את זה בבית’ ולחזור לשתף.

בפרק הבא – מנכ”ל חברת אינסטה ישראל, אלדד שחר, מדבר איתי על שיווק תוכן ויזואלי, באינסטגרם ובכלל. בואו לקרוא!

במסגרת סדרת המפגשים עם מקצוענים בתחומים שונים, המציעים לכם כלים לעבודה נכונה בעסק, הגענו לאחד הנושאים האהובים עליי – מומחי התוכן.

הפעם, יצאתי (מהסלון אל החדר שממנו אני עובדת בבית כרגע) לבדוק עם המקצוענים, איך הכי נכון לשווק את העסק באמצעות תוכן, מה מומלץ יותר ופחות, ומה זה בכלל שיווק באמצעות תוכן, בפלטפורמות השונות.

אני מבטיחה לכם שזה הולך להיות סופר מעניין ומעשיר, ומלא טיפים חשובים לכל בעל עסק. ובגלל שלא רציתי להעמיס עליכם יותר מדי אינפורמציה חשובה בבת אחת, חילקתי את הסדרה לשלושה פרקים. בכל פרק, אדבר עם מומחה תוכן אחר.

אז קדימה, בואו נחזור למחברת ההיא, ונצלול לעומק הדברים.

גיל סלוביק – המַתְכֵנָה

                                                                               גיל סלוביק.  צילום: אבישג שאר ישוב

גיל סלוביק הוא המנכ”ל ועורך התוכן הראשי של המתכנה. אני תופסת אותו לשיחה “בין זום לזום”, כמו שהוא מגדיר את זה.

המתכנה היא חברת תוכן ושיווק דיגיטלי שהקים בשנת 2012, לאחר קריירה מכובדת בעריכת דין בתחום הקניין הרוחני. לאחר עשור בתחום, כשהרגיש שקצת נמאס לו להיות עו”ד, עבר בהמלצת מי שהוא מגדיר כ”מורי ורבי”, אורי אורבך ז”ל, לתחום של כתיבה ועיתונות בגופי תקשורת כמו YNET, NRG ו”מקור ראשון”, וכאשר הבין שהתוכן מתחיל לקבל הרבה משקל בעולם השיווק והפרסום – החליט להקים את המתכנה.

המתכנה התחילה את דרכה כחברת תוכן פרופר, וצמחה להיות חברה שעוסקת באסטרטגיה שיווקית רחבה, מחקרי שוק והקמת מערכי שיווק דיגיטליים. ועדיין, בליבת הפעילות, נמצאת מערכת התוכן הפועלת ברמה הרעיונית כמערכת עיתון, עם דסקים שונים, ועשרות אנשי מקצוע בתחום הכתיבה, עריכה, עיצוב, הפקה ודיגיטל.

“עולם הצרכנות התקדם כמה צעדים קדימה – בעוד שעולם הפרסום נשאר הרחק מאחור”

מה היתרון של שיווק באמצעות תוכן על פני שיטות אחרות, ואיך לוודא שהוא באמת יעבוד עבורנו ביעילות?

“לפי תפיסת העולם שלי, עולם הצרכנות התקדם כמה צעדים קדימה – בעוד שעולם הפרסום נשאר הרחק מאחור. יחסי הכוחות השתנו. פעם, המפרסם או המותג החזיקו בכל המידע הרלוונטי, ויכולנו לקבל את המידע רק ממי שמפרסם אותו. מהפכת הדיגיטל והמידע הפכה את היוצרות, ולמעשה, היום, הצרכנים מגיעים חזקים יותר אל המותגים ויש להם כבר את הידע לגבי המוצר או השירות שהם רוצים לרכוש.

עולם הפרסום לא הפנים את זה כל כך, הם עדיין חושבים שדי בקריאייטיב טוב ופמפום המסר במדיה כדי להביא צרכנים. אבל היום, הצרכנים רוצים גם הוכחות ולא רק דיבורים. עולם התוכן מספק גם הוכחות.

עולם התוכן מצריך אותך בעצם, כמשווק או כמותג, לשבת ולעשות שני דברים:

א. לבדוק האם מה שאתה מספר על עצמך הוא באמת נכון ועומד במבחן המציאות.

ב. להתמקד בצרכן ובמה שחשוב לו, ולא רק במה שאתה רוצה לומר על עצמך”.

אז אם אנחנו בעצם מסתכלים על ההוכחה הזאת לצרכן במונחים של נתינת ערך, מה זה בעצם תוכן שנותן ערך?

“התיאוריה אומרת שערך יכול לבוא בכמה סוגים. למשל, ידע – אני יכול להעניק לצרכן שלי ידע שיעזור לו לקחת החלטות יותר נכונות, להבין יותר את העולם שלו. או הזדהות – ברגע שהצרכן מבין שאני מבין אותו ומזדהה עם העולם שלו והקשיים שלו. גם הומור ושעשוע, הם סוג של ערך, ואפילו עצבים.

עכשיו השאלה היא, איזה ערך אני רוצה לתת ללקוח שלי.

“ערך יכול לבוא בכמה סוגים. למשל, ידע – אני יכול להעניק לצרכן שלי ידע שיעזור לו לקחת החלטות יותר נכונות”

החשיבות של ערך לצרכן נובעת מכך שבכל נגיעה שלי בלקוח, אני נוטל ממנו את המשאב הכי חשוב שיש לו כאדם – זמן. לכן השאלה הבסיסית על כל פיסת תוכן שאנחנו מפנים לצרכן צריכה להיות  – האם הזמן שבזבז הצרכן על התוכן שלי היה שווה את זה, או לא. אז רגע לפני שלוחצים על ‘פרסום’, צריך לשאול את השאלה הזאת. ואם לא חידשתי משהו, או הענקתי ידע, או תובנה, או ערך אחר, עדיף לא לפרסם ולא לבזבז ללקוח את הזמן”.

איך מושכים את קהל היעד המדויק אלינו באמצעות תוכן? האם יש דרך לעשות זאת?

“התשובה היא כן, אבל זו דרך ארוכה. כל תכנית תוכן צריכה להתחיל משני מעגלים, ונקודת ההשקה של שני המעגלים האלה, היא מה שאני מכנה “מרחב הזהב” – האזור בו צריכה להתמקד  תוכנית התוכן.

מעגל אחד זה, מי אני? באמת לחשוב מה שונה בי מבעלי מקצוע אחרים בתחום. למשל, ‘שירות מעל ומעבר’, זה משהו שכולם אומרים. צריך לחשוב מה זה אומר שירות, אני עונה לשיחות טלפון גם בלילה? אני נותן מעבר למה שהתחייבתי? צריך מאוד לדייק את מה מיוחד במה שאני עושה אחרת הוא יישאר בגדר קלישאה.

והמעגל השני הוא, מה מעניין את קהל היעד שלי. הרי בשלב זה, לא מעניין את הצרכן שלי שאני בעל המקצוע הכי טוב בתחומי, מעניין אותו שהוא מתמודד כרגע עם בעיה כלשהי שאני כנראה אוכל לפתור”.

“ברגע שלוקחים את מה שמיוחד בנו, ואת מה שהלקוח באמת רוצה, ומצליחים לדייק לתוך האזור התָחום הזה, של שני המעגלים, את התוכן שלנו – זה תוכן שיתפוס וידבר אל קהל היעד”.

“ברגע שלוקחים את מה שמיוחד בנו, ואת מה שהלקוח באמת רוצה, ומצליחים לדייק לתוך האזור התָחום הזה, של שני המעגלים, את התוכן שלנו – זה תוכן שיתפוס וידבר אל קהל היעד.

“כדי שנוכל לקלוע ממש לקהל הנכון, אי אפשר להסתפק בפיסת תוכן אחת. צריכים לברוא עולם של תוכן”. כדי להסביר את כוונתו, הוא משתמש במשל: מה יקרה אם הוטלה עליכם משימה – להגיש אוכל לקבוצת אנשים שאתם לא באמת מכירים.

דרך אחת לפתור את הבעיה היא לבחור בדרך המכנה המשותף הנמוך ביותר, ולקלוע איפשהו לכל המגוון עם מנה אחת. מנה שאיתה יכולים להסתדר גם רגישים לגלוטן, גם רגישים ללקטוז, גם אוהבי בשר וגם צמחונים: למשל – תפוח אדמה אפוי. זה נחמד, אבל אף אחד לא ידבר על הארוחה הזו אחר כך. הדרך הטובה יותר היא, להגיש הרבה מנות  מסוגים שונים ופשוט לראות מה אנשים אוכלים, ולהתאים לאנשים שונים מנות שונות.

“כשעושים עבודת תוכן אמיתית, בעצם מפעילים מגזין שיש בו הרבה תכנים מסוגים שונים, פינות ומדורים, ומודדים מה אנשים באמת רוצים לקרוא. נעזרים בסגמנטציה, לומדים מי קורא מה, ומשם גוזרים תובנות על מי הם הקהלים ומה מעניין אותם”.

אז בעצם כדי לדייק את הקהל המתאים אלינו, נצטרך קודם להבין מה הקהל אוהב ורוצה לקרוא, ואז לייצר תוכן בהתאמה?

“השאלה של ‘מה הם רוצים’ היא חשובה, אבל היא תגיע אחרי השאלה של מי אני ומה אני תורם לעולם בצורה מיוחדת.

הרבה אנשים חושבים שאין שום דבר מיוחד במה שהם עושים, אבל אני אתן לך דוגמה. עשינו פעם סדנה לאנשי תיירות, ושאלתי מי מרגיש שיש בו משהו באמת מיוחד. אולי שניים מתוך כל החמישים הרימו יד. אבל אחרי שעשינו תהליך שבודק ממש איך הם הגיעו לעסוק במה שהם עוסקים ומה עשו לפני זה, פתאום יצאו סיפורים מדהימים ומיוחדים על כל אחד ואחת. וכאן בעצם יכולה להתחיל להיבנות תוכנית תוכן מאוד מעניינת, סביב הסיפורים האלה שמכתיבים גם מסרים שיווקיים.

ואני אוסיף עוד משהו לגבי מיתוג. הרבה פעמים כשאומרים שנדרש ‘מיתוג’, מיד הולכים למקום הנוח של: איך ייראה הלוגו. ומה שאני טוען זה, שזה לא באמת מעניין מישהו, איך ייראה הלוגו. הוא כמובן צריך להיות מעוצב נכון, אבל אם תחליפו את הלוגו של קופת חולים לאומית במאוחדת – האם זה ישנה את הערכים? האם הציבור בכלל מזהה את המצגת היפה של משרד הפרסום בתוך הלוגו הזה או שזה משהו שנועד לרצות את היושבים בחדר הישיבות של המותג?. אף אחד לא בא אלינו בגלל הלוגו היפה שלנו. המיתוג האמיתי באמת הוא, להבין ממבט עמוק פנימה – מי אני ומה שונה בי, לפעול בהתאם ולהוכיח את זה ללקוחות. אם בצד זה יש לוגו זכיר שיזוהה איתי – זה מצוין, אבל לא הלוגו עושה אותי – הוא רק מזהה אותי טכנית”.

הוא מוסיף שתהליך מיתוג אמיתי הוא תהליך עמוק, המערב גם שאלוני מחקר פנימיים וסקרים ללקוחות קיימים ופוטנציאליים, כמו גם סקירת פעילות מתחרים – ומדובר בתהליך מורכב ולא קל, אבל יוצאות ממנו תובנות שיכולות לשנות עסקים מהיסוד.

“בסוף יוצא מזה גם לוגו, אבל זה לא מה שחשוב”.

אז אחרי שנכנסנו לראש של הלקוח, אנחנו רוצים גם לגרום לו להיות מעורב. מהו בעצם תוכן שיוצר מעורבות?

“אני אגיד שמעורבות הוא מדד טכני. הדבר שאנחנו באמת רוצים ליצור הוא חוויה. הגורם הראשון שאליו יש לשאוף הוא, מה אנחנו רוצים שהצרכן יעבור ומה הוא יקבל בדרך.

מעורבות מאוד קל ליצור, אפשר לעשות פייק ניוז ופרובוקציה ולקבל יופי של מעורבות. השאלה היא, איזה סוג של מעורבות אנחנו רוצים. ובמקרה הזה, מעורבות לא טובה – היא פשוט לא טובה. בעיניי, להוביל לקוח לקמפיין שזוכה למעורבות שלילית ולהגדיר זאת כהצלחה כי  “עוררנו שיח” זו אחיזת עיניים.

אז מבחינתי, לא צריך לסגוד ליצירת מעורבות כערך עליון ובלעדי. כלומר, יש פוסטים שייצרו יותר מעורבות, ויש פוסטים שפחות. השאלה היא, כמה אנשים קיבלו את התחושה ששווה להם להישאר איתי הלאה בזכות מה שכתבתי. בעניין הזה, נאמנות ורלוונטיות, הרבה יותר חזקים מאשר מדידת מעורבות שתביא טראפיק. בכלל, טראפיק זה משהו שקל להביא, כי אפשר לקנות אותו בכסף. חיבור אמיתי – אי אפשר לקנות בכסף.

“ליצור באמת שינוי תודעתי אצל הצרכן, זה משהו שלא קונים אותו בכסף”.

כל עסק צריך שיהיה לו אתר אינטרנט? הרי היום אפשר לייצר תוכן גם בסושיאל

“כל עסק שרוצה להיות אפקטיבי בשיווק – חייב אתר אינטרנט. האתר הוא המקום הכי קרוב לשליטה מלאה שלך במה שקורה בו. במדיה החברתית אנחנו נתונים לשליטה של החברות, שיכולות מחר להחליט להוריד חשיפה של בעלי מקצוע מסוימים, או לאסור פרסום תמונות מסוג מסוים, וזה עלול לפגוע בתכנים שלנו. שם אנחנו כפופים לכללים שקובעת הפלטפורמה. באתר, אנחנו שולטים באופן מלא על התכנים. נכון שאנחנו כבולים גם לאלגוריתם של גוגל, אך מידת השליטה שלי באתר הרבה יותר גבוהה. האתר זה המקום שבו צריך לשבת התוכן שלנו ובו נבנה המוניטין שלנו, כלפי גוגל וכלפי הצרכנים, ושם יש לתכנים שלנו חיי מדף ארוכים ויש לנו יכולת לבצע סגמנטציה מלאה ולבנות דאטה משלנו.

באיזה פלטפורמות היית ממליץ לבעלי עסק לפרסם את התוכן שלהם? בהנחה שאין להם אתר

“שוב, אם מישהו לוקח ברצינות את השיווק של עצמו – הוא חייב אתר, שתהיה בו שכבת תוכן שאפשר לעדכן אותה. אתר צריך לעשות עבודה שיווקית (לתת את ההוכחות למומחיות ולדרך המקצועית שלנו, ולקדם אותנו אורגנית בגוגל).

לגבי הזירות האחרות, זה כמו לשאול איזה רכב מתאים לי. השאלה היא מה הצרכים שלך: אתה צריך רכב עירוני קטן או קרוסאובר גדול? צריך להבין מי הקהל, מה המקצוע, איפה הקהל הזה נמצא. בד”כ פייסבוק יהיה שם, כי 80% מהאנשים נמצאים בפייסבוק. כן, גם הצעירים. באשר לשאר הזירות – צריך לבחור בקפידה איפה אנחנו משקיעים את הזמן והמשאבים שלנו. הכי חשוב לא להיות אנשי שיווק תזזיתיים, כלומר, לא ללכת עם הטרנד כי ‘זה מה שכולם עושים היום’.

ואם הקהל שלך נמצא בכל המקומות, כל עוד אין לך מספיק תקציב וזמן להיות בכולם (ולאף אחד אין באמת תקציב וזמן להיות בכל המקומות), צריך לבחור בקפידה איפה להשקיע מאמצים ולמדוד ROI. זה הבסיס של כל עבודת שיווק”.

כל אחד יכול לפתח לעצמו לבד תוכנית תוכן לעסק?

“עניין של שיווק ותוכן זה לא מדע טילים. אדם, אם יש לו ראש על הכתפיים וזמן, הוא בהחלט יכול לעשות הרבה בעצמו. אני מכיר לא מעט בעלי עסקים קטנים ובינוניים שמצליחים לעשות עבודת שיווק יפה בעצמם. נכון, מומחה תוכן תמיד יעשה עבודה טובה יותר, או יוכל לתרום למה שאתם עושים ולהעלות את זה רמה, אבל בהחלט אפשר לעשות לבד, אם עובדים לפי העקרונות הנכונים.

יש לך דוגמה לשיווק באמצעות תוכן שעשיתם והצליח בצורה מפתיעה או יוצאת דופן?

“עבדנו עם מוסד אקדמי, ובמחקר שעשינו גילינו נקודת תורפה אצלם – המרצים שלהם מאוד צעירים, הם לא נמצאים במיליה של הפרופסורים המכובדים. אבל במחקר גילינו מכנה משותף לכולם, והוא, שלרוב המרצים יש גם פרקטיקה פרטית בתחום העיסוק שלהם. ופתאום תפסנו שיש פה משהו מיוחד, אנשי אקדמיה שחיים את השטח. הקמנו מגזין תוכן שממש הראה את אותם מרצים צעירים, שלא מדברים באוויר, ושאחרי שהם מרצים באקדמיה על התאוריה, הם יוצאים לעבוד בעסק כזה, וזה בעצם יצר שינוי מהותי במוצר עצמו ובדרך בה הוא משווק. זהו מקרה קלאסי בו התוכן מכשכש בכלב.

נשמח לקבל דגשים ליצירת סרטון וידאו שיווקי שבאמת עובד (כי אנחנו יודעים שאתם עושים לא מעט כאלה)

“קודם כל, אני חוזר לנושא של אסטרטגיה. כל עוד יש לך מצפן של מי אתה ומה מעניין את הקהל שלך, משם אפשר לגזור תוכן שיווקי גם לוידאו.

אין לי יותר מדי דגשים, כי בגדול זה צריך לבוא ממך, אתה הפרזנטור של עצמך. אני כן אספר על סדרת “תובנה בדקה”, שצילמתי בה כבר מעל 100 פרקים. את הסדרה הזאת נמנעתי מלעשות במשך שנתיים. כי בראש שלי, זה צריך היה להיראות מאוד מאוד פיין, ואני צריך אולפן ירוק, וצילומים, ולכתוב כמה פרקים מראש כדי לצלם הכל בפעם אחת, ואין לי זמן לכתוב כל כך הרבה תסריטים מראש.. וככה דחיתי את זה שנתיים. ואז, במקרה, ראיתי סרטון של גורו השיווק גארי ויינרצ’וק, שצילם את עצמו במונית, סתם ככה עם הסמארטפון שלו והאוזניות, ואמר משהו מאוד ברור – אם אתם יודעים מה אתם רוצים להגיד, פשוט ברגע שאתם רוצים להגיד את זה, תפתחו מצלמה ודברו על זה. תפסיקו לדחות.

אז הזמנתי לעצמי מיקרופון וחצובה, ומאז, בכל פעם שיש לי משהו להגיד, במשרד, בבית, בחדר כושר, אני פשוט מוציא ומצלם, ככה כבר 115 פרקים.

אז דבר ראשון, לא לעשות מזה טררם גדול מדי. כפי שאמר הגנרל פטון: “אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה”.. ודבר שני, זה, התמדה. בכל עבודת תוכן, לוקח זמן עד שאנשים באמת מבינים ששווה להם לצפות.

אגב, פרק 11 של תובנה בדקה מדבר בדיוק על זה – אל תתנו לפרפקציוניזם לשתק אתכם!

מילה לסיום?

“כן. יפתיע אולי לשמוע, אבל בעיני התוכן אינו המלך. הצרכן הוא המלך. התוכן הוא ידידו הטוב ביותר של הצרכן”.

*

בפרק הבא – השיחה שלי עם לירון אברהם, מנהל הפעילות העסקית של outbrain מזה”ת, אפריקה ורוסיה. בואו לקרוא!

ברוח התקופה, אנחנו ממשיכים לחקור את תחום העסקים בזמנים של חוסר ודאות, כדי לתת לכם (ולנו) כמה שיותר כלים והמלצות מומחים, להתנהלות בעסק בזמן הזה.

הפעם, פנינו לשלושה אנשי תקשורת ויחסי ציבור, מקצוענים בתחומם, ודיברנו איתם על פעילות העסק בזמן קורונה.

כצפוי, קיבלנו מהם הרבה מאוד חומר למחשבה, ואתם מאוד מוזמנים לחזור שוב אל הדפים מהכתבה הקודמת, ולהמשיך לכתוב, כי יש להם בהחלט ערך להציע לכם.

מוכנים? התחלנו.

אסף שמואלי – המשבריסט

                           אסף שמואלי. צילום: ראובן קופיצ’ינסקי

אסף שמואלי, “המשבריסט”, הוא יועץ תקשורת, מומחה בטיפול בשיימינג ובניהול משברים ברשתות החברתיות.

עובד עם עסקים קטנים וגדולים, ומספק להם פתרונות להתמודדות בשעת משבר ולמינוף אתגרים.

תפסתי אותו לשיחה אחה”צ, כשהוא (כמו רבים מאיתנו) עם הילדים בבית, מחלק את תשומת הלב שלו ביניהם לבין ענייני עבודה והמשבר הנוכחי.

בתקופה האחרונה הוא לא מרגיש נוח לכתוב. בעמוד הפייסבוק שלו הוא מעלה כרגע בעיקר ניתוח משברים מהעבר, אבל אפשר גם למצוא שם התייחסות מעניינת לאירועים עכשוויים (חפשו את ההסבר המעניין שלו לפרשת גל גדות והשיר imagine).

“כשזה קורה, תגידו מי אתם – מה אתם, ותתמודדו עם הטענות.
אנשים נהיו יותר סלחניים עכשיו.”

כשאתה מסתכל על המצב הנוכחי, אפשר לומר שיש בתקופה הזאת יותר משברים ברשת, או דווקא פחות, בגלל שכולם ככ זהירים?  

“בגדול, יש פה שני תהליכים סותרים.

מצד אחד, הקורונה מכניסה את כולנו למצב של התגוננות בצורה מסוימת, ומאחדת אותנו סביב אויב חיצוני לא מוכר. ובאמת רואים היום יותר תחושה של ביחד. אז לכאורה, כמות הטענות יורדת, אנשים מעדיפים לא לכתוב בפומבי כדי לא לפגוע, כי המצב קשה וכו’.

מצד שני, לא כולם כאלה, ובעצם נולד פה איזשהו משהו חדש. בדרך כלל, כשאנחנו מביישים מישהו ברשת, זה קורה כי הוא חורג מאיזושהי נורמה מסוימת (לא החזיר כסף בזמן, לא נתן את השירות שרצינו וכו’), לפעמים זה על רקע שירותי, לפעמים על רקע אידיאולוגי ערכי. עכשיו נכנסו נורמות שהן רלוונטיות לקורונה. למשל, אם אני עסק שהצליח להשיג ולמכור מסכות מיגון, ואני מפרסם את זה, ומוכר אותן בסכום שנראה לי סביר אבל לאחרים נראה כאילו אני עושה עליהם קופה, אז כנראה שיעשו עלי שיימינג.

בעצם נכנסים כאן כרגע אלמנטים של ‘איך אני ביחס למצב הנוכחי’, ואנחנו נבחנים לפי הנורמות של המצב”.

” באופן כללי, הייתי ממליץ לאנשים להקשיב עכשיו. לא תמיד אנחנו יודעים הכל, לפעמים הלקוחות שלנו רואים דברים אחרת – אנחנו אנשים שונים, יש לנו ערכים שונים. חשוב לשים לב, אם רוצים את הקהל – צריך להבין את זה”.

ונניח שקרה מקרה

“כשזה קורה, תגידו מי אתם – מה אתם, ותתמודדו עם הטענות. אנשים נהיו יותר סלחניים עכשיו. 

היום לדוגמה ראיתי עסק קטן, שסגר את הסטודיו שלו, כי לא יכול לקבל קהל, ויצא ביוזמה שנתן הפעלה מהבית בחינם. עברו שבועיים, ובעל העסק ראה שזה עובד יפה, והחליט להמשיך עם ההפעלה, אבל לגבות עליה תשלום.

אחת התגובות שקיבל היתה מאוד לא מכילה ולא מבינה, והוא הואשם בתור תאב בצע (האשמה מאוד רגילה בד”כ). 

בשלב מסוים, אותו איש לקח את המילים שכתבו לו, ושיקף את התחושה שלו בפוסט שיצר הזדהות ותגובות חיוביות. בעצם הוא יצר ערך חשוב באמצעות השיתוף של הצד שלו, וסביר להניח שהניע יותר אנשים לשלם לו על השירות, גם אם לא במכוון.”  

אז מה באמת מומלץ לעסקים לעשות בתקופה כזאת?

שמואלי ממליץ לנצל את הזמן הזה עם כמה אופציות:

1. תנו ערך מיידי ללקוח 
2. אין לכם ערך מיידי למכור? אין לכם כרגע שירות שמגיע הביתה או ספר דיגיטלי או כל דבר שיעזור ללקוח? תמצאו מה כן. איך אפשר להוציא בכל זאת ערך ממה שאתם עושים.
3. לא מצאתם בכל זאת? אל תעיקו.
   והוא מסביר:

“לרשימות דיוור יש חמישה מצבים – פתחו את המייל, התעלמו מהמייל, הסירו עצמם, הסירו פלוס מכתב נאצה, והאפשרות הכי גרועה – לקחו את התוכן ששלחתם במייל והעבירו אותו לפלטפורמה אחרת בסושיאל (במילים אחרות שיימינג). וככל שלא תבינו את הקהל שלכם ואיך הוא עובד – ככה תגיעו לשם”

על משבר והזדמנות

כשמדברים על לימון ולימונדה, הוא מסתייג. “לרגע לא כתבתי איך להפוך את המשבר להזדמנות” הוא משתף, ואז דורש, חד משמעית, “אל תעשו את זה. כי משבר הוא לא הזדמנות. במשבר יכולה להיות הזדמנות, אבל זה תלוי בדרך שבה אתם מקבלים את המשבר, ואיך אתם מתמודדים איתו. בבקשה אל תמרחו אנשים. אם לא ישבתם על התוכן של המייל שלכם עד הסוף – אל תשלחו אותו, כי זה יכול לחזור אליכם בהפוכה” אגב, גם על זה הוא כתב פוסט מעניין.

המתכון שלו אליכם הוא די פשוט – לא להיות לחוצים לשלוח מיילים ולדוור, מה שלא טוב פשוט יזכה להתעלמות או במקרה הרע ליצירת נזק.

אם יש לכם כלים לתת לאנשים – תנו אותם.

אם יש לכם יכולת לבנות קהילה כרגע – תתמקדו בזה, אנשים אוהבים את הביחד.

אם יש לכם ערך מיידי להציע – הציעו אותו כמובן.

אבל אם אין לכם – פשוט תורידו פרופיל.

לטענתו, בתקופה זו לאנשים יש פתיל קצר ולא כולם רגועים, וצריך להימנע מגרימת נזק בכוח. הוא ממליץ לחשוב על הלקוחות ולהקשיב לקהל לפני שמפציצים אותם בחומרים לא רלוונטיים. ובמילותיו “סגמנטציה מעולם לא היתה טובה יותר” (טוב, את זה אנחנו אומרים כבר שנים).

מה כן לעשות בינתיים?

לנצל את הזמן ללמידה, לייעוץ אסטרטגי, למציאת הדרך לעשות את הדברים נכון.

“זה הסיפור בגדול, חבל להבטיח הבטחות שוא”

גם במחיר של ירידה למחתרת?

“כן, גם אם במחיר של ירידה למחתרת. תעשו דברים מאחורי הקלעים. אפשר לעבור על דברים, להכין את העסק ליום שאחרי, להיות עם הילדים, לא להכריח את עצמכם לרקוד לפי חליל של אחרים אם אין לכם מה לתת כרגע. עכשיו לייצר לעצמכם פיגוע ברשת, זאת לא נוסחה מוצלחת”.

אורנה בן חיים – יחסי ציבור ותקשורת

                   מימין: רותם צדקה, אורנה בן חיים, עומר הרפז ועדנה סבן. התמונה באדיבות משרד אורנה בן חיים.

אורנה בן חיים –  משרד יח”צ ותקשורת, מייצגים לקוחות בתחומי התיירות, תרבות, לייף סטייל וקולינריה.

עושים קמפיינים של יחסי ציבור וקמפיינים פרסומיים, בכל הפלטפורמות – סושיאל, דיגיטל, וגם רדיו ועיתונות מסורתית, ונותנים שירותים לעסקים מדן ועד אילת.

הצלחתי לתפוס את אורנה לשיחה בצהרי יום עבודה. גם בימים אלה היא ממשיכה לנהל את המשרד במרץ, ושיחתנו נקטעת מספר פעמים, כשהיא מקפידה לתת מענה לעובדים וללקוחות. 

תקופה קשוחה, בעיקר לעסקים קטנים. האם רלוונטי בכלל לעשות פרסום או יח”צ בימים כאלה?

“תראי, אני כמובן לא יכולה לומר באופן גורף, כי לא הכל מתאים לכל תחום. אבל יש הרבה תחומים, שבעזרת חשיבה יצירתית, יכולים בהחלט לייצר תוכן ופעילות, ולהמשיך לשמר את הקשר עם הלקוחות, גם בתקופה הזו”.

“מי שחושב ומצליח למצוא פתרון יצירתי למצב,
נחשף כרגע להזדמנויות שאפשר להמשיך לממש גם בעתיד”.

לשמחתי, היא משתפת איתנו דוגמאות מעניינות של עסקים שהצליחו לעשות זאת:

צריף בן גוריון – מעבר מאופליין לאונליין

כשהתחילו האירועים והיה ברור שהמשק הולך לקראת קיפאון, צריף בן גוריון יזמו סיורי אונליין חינמיים בצריף, באמצעות זום. שלוש פעמים ביום, נכנסים עשרות אנשים, הורים וילדים, ומשתתפים בסיור. “זה בעיניי מנוף נהדר”, היא אומרת, “ילדים יושבים מול המצלמות, מעורבים, שואלים שאלות, מראים עניין. ואני מאמינה שרבים מהם, בפעם הבאה שיגיעו לדרום, יבקשו מההורים לבוא ולראות את הצריף”. דבר נוסף שהיא מציינת בהקשר הזה, הוא, שהפעילות הזאת, מהווה חשיפה לקהלים שלא בהכרח היו מגיעים לשם. הורים שבמקרה חיפשו פעילות להעביר עם הילדים בבית, נתקלו בסיורי האונליין, ועכשיו מכירים את הצריף ויבואו גם לבקר.
כמצופה, במשרד חשבו כבר על מינוף הפעילות, ומתכוונים ליזום מהלך נוסף בסוף התקופה, בו יישלחו במייל, לכל משתתפי הסיורים, שוברי הנחה לביקור באתר.

עמותת זמן גליל מערבי – שיתופיות בזמן משבר

העמותה מרכזת עסקים מקומיים מהגליל, חלקם יצרני בוטיק, מרכזי מבקרים, יקבים וכו’.  לקראת החג, חשבו איך לעזור לעסקים הקטנים, המתקשים יותר בפן התפעולי כרגע, וייצרו מארזי שי יפהפיים ומעוצבים, המכילים מתנות מכל אותם עסקי בוטיק גליליים. בעצם העמותה מציעה את המטרייה התפעולית, ועוזרת לעסקיה לשמר עשייה גם בזמן בו הם מתקשים להוציא לפועל מכירות.  “בכלל, אני רואה עוד הרבה עסקים שפנו לכיוונים יצירתיים, למשל בית קפה קטן בנגב, בו בעלת העסק ממשיכה לקבל הזמנות ומגיעה כל בוקר לעסק לבדה, מכינה מנות, משתמשת בירקות שמגדלים בני משפחתה החקלאים, ויוצאת לבדה עם הרכב לבצע משלוחים.

גם אצלנו במשרד, יש לקוחות שכרגע לא זקוקים ליחסי ציבור כי הפעילות שלהם מוקפאת, אז אנחנו נותנים להם שירותי תוכן, עוברים על כל האתרים ומשכתבים אותם. שזה שירות שבזמנים רגילים הם לא יכולים להרשות לעצמם”.

אורנה מוסיפה שאמנם לא כל עסק יכול למצוא פתרונות בקלות, אבל מי שחושב ומצליח למצוא פתרון יצירתי למצב, נחשף כרגע להזדמנויות שאפשר להמשיך לממש גם בעתיד.

בואי נדבר על תדמית העסק במצב הנוכחי. האם מומלץ להמשיך ולתקשר מסרים לקהל בכל מקרה, גם אם הם לא ממש משמחים?

“זה גם וגם לדעתי. הרי אי אפשר להתעלם מהמציאות המורכבת. אנשים באמת נקלעו לקשיים כלכליים אמיתיים ואי אפשר באמת להיות עכשיו בת יענה ולשדר עסקים כרגיל.

מצד שני, אסור להעביר מסר פסימי ושלילי, כי בסופו של דבר זה מבריח אנשים”. לטענתה, הפלטפורמה הדיגיטלית פותחת עולם ענק של אפשרויות פעולה גם בזמנים כאלה, ואנשים יעריכו מאוד כל יוזמה באונליין כרגע, כיוון שכל עוד לא מתאפשר קשר אישי, השמירה על השיח היא חשובה מאוד.

“נכון שקשה יותר להעביר שיעור פילאטיס באונליין, ואי אפשר באמת לדייק תנועות ואינטראקציה בין אנשים (וזאת הסיבה אגב, לדעתה, שהלקוחות ימהרו לחזור לשיעורים הרגילים ברגע שיוכלו, אפילו שהאינטרנט מוצף סרטונים) – אבל אנשים יודעים להעריך את הרצון, ואת החיוך, ואת זה שהם מקבלים שירות גם בתקופת משבר, וצריך לזכור את זה”. 

“אסור להעביר מסר פסימי ושלילי, כי בסופו של דבר זה מבריח אנשים”

ואיך כדאי לתכנן את המסרים היום, להיצמד לגאנטים המקוריים?

“יש עוגנים שישארו קבועים. חג למשל, הוא עוגן קבוע” היא אומרת, אבל מדגישה שצריך יהיה לשנות את נוסח המסרים כרגע, ולא להיות מנותקים ממה שקורה. “המסר צריך להיות מחובר לעוגן השנתי שתכננתם (חג, מזג אוויר וכו’), אבל מותאם בנוסח שלו לתקופה הנוכחית. לדוגמה, אנחנו מיח”צנים יקבים, ואנחנו רוצים להאמין שאנשים ימשיכו לצרוך יין בכל חג או אירוע. אז המסר שלנו לקראת החג יהיה שגם בתקופה הזו, כשאתם לבד, ולמרות מה שקורה, עדיין תרצו להמשיך לשמור על המסורת היהודית והמשפחתית ולהרים כוסות”.

האם יש מסרים שלא כדאי לשלוח בתקופה כזאת? במה היית ממליצה להתמקד?

“האמת היא, שאני לא יכולה לומר באופן גורף. מי אני שאשפוט. אני חושבת שזאת מציאות שאנחנו, כבעלי עסקים, לא נחשפנו אליה מעולם. זה משהו שאנחנו לא מכירים, והוא אפילו קצת לוקח את האוויר. בניגוד למלחמות, שאפשר לראות בהן איזשהו תאריך סיום, כאן באמת אין שום צפי.  אז אני חושבת שצריך להתמקד במסרים של ‘אל תישבר רוחכם’”. במקביל, היא ממליצה לטפח נטוורקינג. וטוענת שלעם שלנו יש יכולת חזרה לשגרה מדהימה, שלדעתה אין כמוה בעולם ונובעת כנראה מכך שאנחנו חיים במציאות של מלחמות.  בגלל זה גם היא, באופן אישי, מקפידה לשמור על קשר גם עם לקוחות המשרד שהקפיאו את העבודה, ולשלב אותם בכתבות, כשזה מתאפשר, אפילו ללא תשלום.

“הקשר עם הלקוחות הוא חיים, וגם הם כרגע במצוקה, אז חשוב להמשיך ולתחזק את זה”, היא אומרת. “מי שבחר להתכנס לתוך עצמו, להתמרמר ולנתק קשר, חבל לי מאוד בשבילו. צריך לשמר את הקשרים, ואם אפשר – לעשות ג’סטות, שאולי לא יכניסו כרגע כסף, אבל יהיו השקעה לטווח ארוך”.

לסיום, יש לך מסר או טיפ עבור בעלי עסקים ליום שאחרי?

“כמו שאמרתי, אני מאוד מאמינה בחוסן של החברה הישראלית. וזו לא קלישאה. יש לנו יכולת להתאושש, לחבק, ואפילו להתנפל בהתלהבות גדולה יותר. מניסיון של שנים אני יכולה לציין שלמשק יש יכולת התאוששות יוצאת דופן. אז הייתי ממליצה לכל עסק להכין את עצמו, גם מנטלית, וגם מבחינת כוח אדם והיערכות – לספק את הצרכים של הלקוחות בתחומו, כי אני אישית מאמינה שנהיה מוצפים”.

יובל מורגנשטרן תקשורת

                                                יובל מורגנשטרן. התמונה באדיבות המצולם.

יובל מורגנשטרן הוא יועץ תקשורת, בעל משרד יחסי ציבור העוסק בתחום הדוברות, יח”צ, ופרסום דיגיטלי ומסורתי. מאז שיצא לעצמאות, לפני כשלוש שנים, נפתחו בפניו הרבה הזדמנויות, וכיום הוא נהנה מהיכולת לשלב בין התחומים השונים בעולם התקשורת שהוא כל כך אוהב.

גם הוא, בימים אלה, מחלק את זמנו בין עבודה וזמן עם הילדות בבית, וממשיך במקביל לקדם את הלקוחות שלו במדיות הרלוונטיות. 

“זאת אסטרטגיה שישראלים אוהבים יותר. שיח חיובי.
וגם מבחינת דימוי הארגון והתדמית שלו היא יכולה רק להועיל.”

בוא נדבר על קמפיינים בשעת משבר. אתה ממליץ להמשיך קמפיינים כרגיל, לפרסם, להיות שם בחוץ כמו תמיד?

“אחלק את התשובה שלי לשניים.

קודם כל, צריך להבין מה המשבר הזה יצר בהתחלה. בהתחלה היתה סוג של בהלה, קמפיינים נעצרו, פרסומים הוקפאו, ופתאום, לאט לאט, אחרי שהמשק חטף את השוק הזה, אנשים התחילו להבין שהם יכולים לנצל את המשבר הזה לטובת הגדלת המכירות או ההכרה בהם.

חברות הבינו שהן יכולות להמשיך לייצר ולהציע שירותים דרך האונליין, חברות אחרות החליטו להתמקד בכל הנושא הזה של אחדות – כולנו באותה סירה, יצירת שייכות ישראלית, נעבור את זה יחד וכו’.

כן יש תחומים שנפגעו ועדיין לא התאוששו, אבל בהרבה חברות, בהכוונה נכונה וייעוץ נכון, מבינים כבר שאפשר לקחת את המשבר הזה ולנצל אותו לטובתם.

הרבה פעמים אנשים מסתכלים על משבר וחושבים שהנה, סוף העולם עומד להגיע. ויש משפט יפה של רם עמנואל, שאומר “חבל לבזבז משבר רציני. הוא מספק הזדמנות לעשות דברים שחשבת שאינך יכול לעשות לפני שהמשבר התרחש”. זה מסביר את זה מאוד טוב לדעתי”.

להמחשת הנושא, הוא מספר על לקוח שלו, סוכנות ביטוח, שנמצא אצלו כשנה, ומאז הספיק לכבוש במות מאוד גדולות. ממש בתחילת המשבר, כשהכל רק התחיל, אותו לקוח זרק לו שהוא יודע ללמד אנשים איך להיחלץ מהמשבר מבלי להיכנס לבעיה כלכלית, וביקש ‘להעביר את זה הלאה’ מה שנקרא. בימים אלה, הלקוח הזה מופיע בתקשורת בתדירות גבוהה מאוד, עונה לשאלות מאזינים ברדיו, מתארח בתוכניות טלוויזיה ורדיו, ומעביר את הידע והערך שיש לו להציע, בהתאמה לזמן שבו נמצא המשק. בעקבות כל זה, עלתה גם כמות הפניות והלידים שהוא מקבל.

אז אם בכל זאת לא הזכרנו עדיין לימונים, נראה שזה הרגע.

“ההמלצה שלי היא להבין שנקודת הסוף של המשבר הזה היא איך אני מחזק את עצמי עכשיו. נכון, יש לקוחות שחוו פגיעה משמעותית, אבל המשבר הזה יחלוף, וכשמסתכלים על ניהול משבר, צריך להבין, שנקודת הסוף שלו היא לא נקודת סוף העולם, אלא איך יוצאים מזה”. 

מורגנשטרן מבין שעסקים חווים פגיעה כרגע, קהל הלקוחות קטן, הרווחים לא כמו תמיד, אבל הוא ממליץ להמשיך כרגיל ולא לאבד את הבמה ואת מה שהצלחתם לייצר עד היום. לטענתו, אם עסק בוחר להיעלם ולהוריד פרופיל, אחרי שהמשבר יחלוף יהיה לו הרבה יותר קשה להתניע את הכל מחדש. לדעתו עדיף להמשיך אפילו במשאבים נמוכים יותר, להוריד קצב עבודה, אבל להישאר בתודעה עם אותם כלים איתם התרגלתם לעבוד.

“מי שיעשה סטופ עכשיו, יהיה לו קשה מאוד לחזור לתודעה” הוא מוסיף.

“נכון, זה נורא קל לדבר ולהגיד תמשיכו, ואנשים אומרים שהכסף לא זורם כמו בעבר. אבל כל אחד צריך פשוט לעשות את ההסתכלות ולהבין מה זה אצלו שומנים מיותרים ומה לא. גם אם הארגון עצמו החליט לקצץ בהוצאות, צריך להחליט האם חשוב לו עדיין שאנשים ירגישו שהוא קיים. אסור לשדר שהכל התפרק. ואת זה אפשר לעשות בכלים מאוד נוחים ונגישים שקיימים היום, דיגיטליים או מסורתיים.

כדאי להבין, שהמשבר הזה יכול להיות הזדמנות, או חשיבה מבפנים, איך לייעל את העסק ולגרום לו להיות יותר טוב”. כאן הוא מתכוון לרגעי העצירה, שהרבה לא מגיעים אליהם ביום יום הרגיל, לעשות חושבים ולשפר את העסק. “למשל, ארגונים העוסקים בנושאים כמו כלכלה וכדומה, יכולים לבנות עכשיו תוכניות לאחרי הקורונה, להשקיע בתשתיות, להתארגן מחדש, מה שנקרא – לרדת כדי להתארגן ואז לעלות חזרה ולתקוף”.

להמשיך כרגיל ולא לאבד את הבמה ואת מה שהצלחתם לייצר עד היום.
“מי שיעשה סטופ עכשיו, יהיה לו קשה מאוד לחזור לתודעה” 

אז איך מנהלים את המסרים בתקופה הזאת, חייבים להתייחס למצב, או ממשיכים כרגיל?

“בגדול, אם מסתכלים היום על השיח בכל הנושא של יח”צ ופרסום, כמעט ולא רואים התייחסות לנושאים שלא קשורים לקורונה. הכל עבר שיפטינג ואנשים מכוונים קורונה. בעצם, זה גרם לאנשי התקשורת והפרסום, ממש לקחת את הארגון שאיתו הם עובדים, ולראות איך אפשר לדלות ממנו את האופציה להיכנס לתקשורת. זה יכול להיות תנועת נוער, מוסד חינוכי, וזה יכול להיות גם סוכנות ביטוח או הוצאת ספרים.

לדוגמה, הוצאת ספרים שעבדתי איתה, מדברת על עלייה במכירות כי אנשים נמצאים בבידוד ונמאס להם לראות טלוויזיה אז הם מחפשים לקרוא יותר ספרים”.

לטענתו, צריך לעשות חשיבה, עם אנשי היח”צ או התקשורת, ולראות איך אפשר לנצל את המשבר לטובת ההכרה בארגון. בכל מקרה המסרים ילכו למקום של המשבר, כי כל העולם מדבר על זה.

“אם אין לך מה לתרום, יכול להיות שהמחשבה תלך לכיוון של חודשיים הפסקה, לא לבזבז את הכסף הזה, ולהמשיך אח”כ. אבל זה רק באמת במצב בו אין לך מה לתרום. איש יח”צ ותקשורת טוב, גם בתוך ארגון, נמדד בדיוק במקומות שקשה להיכנס אליהם וצריך לחשוב יצירתי. הוא זה שצריך לקחת את הארגון או הגוף ולהגיד מה מתאים ומה לא, ואיך לייצר משהו שידברו עליו עכשיו”

מורגנשטרן מדבר על כך שהתפתחה פה ממש שפה חדשה, שפת הקורונה. ואפשר לראות היום את כל העמותות והארגונים מדברים בשפה הזאת. מי שלא ידבר בשפה, כרגע לא יקשיבו לו כמעט. החוכמה היא לקחת את הדבר הזה ולכוון את הזרקור ולגרום לאנשים לדבר עליך בתוך המשבר, וכאן בעצם נכנסת היצירתיות שאותה הוא מזכיר.

אל תהיו פתטיים

מה שמאוד חשוב לו להוסיף, בהקשר הזה, הוא שלא תהיו פתטיים. בחיים בכלל, ובמשבר הזה בפרט. 

“התקשורת הפכה להיות מאוד צינית. אם תצא פתטי לא יקחו אותך ברצינות. לא להציע הצעות שאתם יודעים מראש שלא יעברו. אין כמעט שיטת מצליח כאן, הכל צריך להיות מאוד מהוקצע, מחושב, ומדויק. אחד השיעורים הכי חשובים שלמדתי בתחום התקשורת והיח”צ, הוא, לא למכור רק עטיפה ללא תוכן – כי אז תאבדו אמינות מול המערכת, ופעם הבאה לא יקחו אתכם.” בהמשך הוא מסביר שחשוב מאוד לייצר מוצר תקשורתי שיש בו גם תוכן טוב וגם עטיפה טובה, ורק שילוב של השניים יצליח לעבור.

אז מה בעיניך צריכים להיות המסרים שכדאי לצאת איתם בפרסום היום?

“לתת תקווה לאנשים. דווקא במשברים האלה. כל מי שיכול לשדר את המסר הזה שיהיה פה טוב כשנצא מזה, זה יעבוד לטובתו”.

הוא נותן כדוגמה את התחזיות הפסימיות של מנכ”ל משרד הבריאות במשדרי הערב. “האסטרטגיה שלו רוצה לומר שאם לא תשבו בבית, יהיו פה המוני מתים. אבל בסופו של דבר אנשים כבר לא מסוגלים לשמוע את זה. פוסטים טובים שמראים על התקדמות מראים לי שיש תקווה ואור בקצה המנהרה.

כל גוף מפרסם רוצה לתת תקווה לקהל שלו, ויש אלף ואחת דרכים והזדמנויות לעשות את זה. למשל, משרד התחבורה עושים עכשיו תיקונים ומשפרים את התשתיות שהיה קשה לקדם במהלך היום יום, ועכשיו הם עובדים על זה ומשפרים כדי שיהיה לנו יותר טוב כשנצא מזה. וכאן יש ניצול מעולה של המשבר, שגם נותן תקווה לאנשים שלפחות מצב התחבורה יראה טוב יותר כשנצא מהמשבר הזה”

אז ההצעה שלו לכל המפרסמים היא, לא ללכת על הגל של קשה ורע, אלא לבוא ממקום של תקווה ואפשרויות לראות את האור בקצה המנהרה. “זאת אסטרטגיה שישראלים אוהבים יותר. שיח חיובי. וגם מבחינת דימוי הארגון והתדמית שלו היא יכולה רק להועיל. אנשים בארץ אוהבים יוזמות טובות, חברתיות, פטריוטיזם, כל הזמן להרים תקווה. כל אחד מתאים את עצמו לתנאים החדשים וזה מעניין לראות איך כולם משתכללים, ומשתמשים בכלים שלא היו להם קודם, ולומדים כלים חדשים, כדי להיות בקשר עם הקהל ולתת מסר של – לא שכחנו אתכם ואנחנו כאן”.

משהו שלא מומלץ לעסקים לעשות כרגע?

“להיעלם. מתוך מחשבה שקרה אסון ושהכל נגמר. בעיקר לעסקים שעבדו מול אנשים, ושאנשים אהבו אותם מאוד. אפשר היום בכלים מינימליים, בדיגיטל (פייסבוק, אינסטגרם, ניוזלטרים) להמשיך להיות בקשר עם הלקוחות. חשוב לתת תחושה שהמשבר יעבור, להראות לקהל שאנחנו פה. בין אם אתם עסק למכירת עוגות, או בגדים, או כל תחום אחר, כל דבר יכול להיות עכשיו הזדמנות להישאר עם הקהל בקשר, ולהגיד להם ‘כשנחזור, נחזור להיות החברים הכי טובים, ואנחנו עדיין פה, לא שכחנו אתכם’.”

לסיכום

יש כאן כמה דעות, אבל נראה לנו שההמלצה הגורפת היא לחשוב יצירתי, לראות איך אפשר לקדם ולתת ערך, לשמור על הקשר עם הלקוחות שלכם גם בתוך הנסיבות האלה, ובכל מקרה לנסות להישאר חיוביים, ולהבין שיש למשבר הזה נקודת סוף, ושם הדברים מרגישים בהחלט אופטימיים. ואופטימיות, אנחנו אוהבים.

אנשי השיווק והסושיאל

בחלק א’ של המאמר ריכזנו לכם טיפים חשובים של יועצים עסקיים, לגבי ההתנהלות בעסק בזמן משבר.

ועכשיו אנחנו ממשיכים, בלי לעצור, היישר לאנשי השיווק והסושיאל, המקצוענים והמגניבים. יש להם רשימה מכובדת של רעיונות והמלצות חשובות עבורכם, בכל הקשור לניהול הקמפיינים והשיווק בעסק ובכלל בתקופה הזאת.

מוכנים עם העט והניירות וכל זה? יאללה, מתקדמים.

שמעון לייזרוביץ – עוזר לעסקים להגדיל את הרווחים וההכנסה החודשית, באמצעות תנועה אורגנית וחינמית מ-Google.

דווקא עכשיו בזמנים שמרגישים פחות ברורים, אני מציע להשקיע בעצמנו ובשיווק של העסק שלנו. הרבה עסקים מעדיפים לעשות את העבודה הפרקטית עצמה, ושוכחים את כל השיווק בצד. דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע בשיווק, והרבה.

להשקיע בשיווק זה לא אומר דווקא לרוץ ולעלות קמפיין פרסומי נוסף, או להכין קורס אינטרנטי מהיר מהרגע להרגע. אלא להשקיע לטווח הארוך קדימה (הרי בשביל זה הקמתם את העסק, נכון?)

אני מציע להשקיע בנכס שלכם, באתר העסק שלכם, כדי להפוך אותו למכונה המייצרת לכם תזרים לקוחות קבוע בכל חודש. את זה תעשו באמצעות SEO (קידום אורגני) לאתר.

 הצעדים שכדאי לעשות (ואתם יכולים לעשות אותם לבד):

1.   לבנות אתר (אם עדיין אין לכם) במערכת WordPress (כיום אפשר לבנות אתר בסגנון drag&drop כמו וויקס בקלות ובפשטות).
2.   לבצע מחקר חיפושים מעמיק אחר הקהל, הבעיות והפתרונות שהוא משתוקק להם.
3.   לכתוב תוכן  – *אבל* לא סתם תוכן. אלא תוכן הקשור ישירות לחיפושים והבעיות של הלקוחות שלכם.

 שיהיה המון בהצלחה! 

נתלי מון, שותפה  בסוכנות סמארטפיש – ONE STOP SHOP לשיווק בדיגיטל

קידום ממומן בפייסבוק בימי קורונה

הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא להבין האם יש לכם דרך לספק את המוצר או השירות שלכם לקהל כרגע, ואם לא – לחשוב על אמצעים להסב אותו באופן מתאים למצב הנוכחי. אחרי שהבנתם שיש לכם אופציה לספק אותו בצורה איכותית לקהלים שלכם, תאתרו בתוך סל המוצרים והשירותים את המוצר או השירות הנצרכים ביותר והריאלים ביותר למכירה. אם אתם עסק קטן אל תתמקדו כרגע בשיווק של מוצר דיגיטלי שעלותו 15,000 ש”ח , תמכרו קורס בעלות ביניים של עד כמה מאות שקלים. אם אתם מוכרים בגדים תתמקדו בבגדי בית ופיג’מות, או בבגדים לילדים, ולא במכירת מעילים. כדי להוזיל עלויות הריצו בפייסבוק משפך שכולל וידאו (אם אין לכם וידאו תכינו וידאו פשוט מתמונות סטילס רצות) – שמוזיל עלויות והכי חשוב – תשתמשו בפונקציית ה – LOOKALIKE של פייסבוק, פונקציה שמוצאת אנשים שדומים ללקוחות שכבר קנו מכם, ואל תשכחו להגדיר גם תחומי עניין (כדי שפייסבוק לא תמצא לכם אנשים שדומים ללקוחות שקנו מכם באלמנטים שאינם רלוונטיים עבורכם, למשל הורים עם ילדים בזמן שאתם בכלל מוכרים מזון כלבים).

 בניית אתרים בימי קורונה

אם אין לכם אתר ואתם רוצים לבצע הסבה מהירה – אופציה שכדאי לכם לשקול היא בניית אתר ONE PAGEבוודרפרס. אתר וואן פייג’ כשמו – עמוד אחד הכולל תפריט מוצרים, שירותים, טקסטים, תמונות ווידאו – בדיוק כמו באתר רגיל, רק שבניגוד לאתר רגיל כאשר לוחצים על אלמנט בתפריט – האתר מקפיץ אותך למיקום המיועד בעמוד (בעוד שבאתר רגיל פשוט היינו עוברים לעמוד חדש). עלות אתר כזה היא באיזור ה-3500 ₪, זולה ומהירה לביצוע בהרבה מאתר מכירה או תדמית רגילים, ומאפשרת לכם להרחיב את האתר לאתר מלא מתי שתרצו.

מורן זלמה, בעלת סוכנות SOwrite – תוכן ושיווק דיגיטלי

זה הזמן לאסוף דאטה. 

מבתי עסק שסגורים בגלל המצב כמו מכוני כושר, מרכזי פנאי, מסעדות, ועד מומחים בתחומים שונים כמו רואי חשבון, יועצים עסקיים, מדריכי הורות – כולם יכולים להציע לעוקבים שלהם ברשתות החברתיות תכנים עם ערך בהשארת מיילים. לדוגמא: תרגילי ספורט שניתן לבצע בבית, פעילויות לילדים כמו דפי צביעה להדפסה, מתכונים או סרטוני הדרכה. 

התכנים צריכים להיות בנושאים רלוונטיים ורצוי עם קשר לעסק או למותג. חשבו על תוכן שאתם הייתם רוצים לקבל והיה עוזר לכם לצלוח את התקופה. 

יש לכם המון תוכן וידע להציע, ואנשים צמאים לתכנים שיעזרו להם לשרוד בבית. 

כמובן שלא לייצר ספאם. יש לבקש את הסכמתם לשליחת החומרים ולצירוף לניוזלטר, וכמובן בעזרת המיילים ניתן יהיה לבנות קהלים מדויקים יותר לקידום הממומן.

תמיר פרקש – בעלים White Collar – Intelligent Marketing

המחבר של “המדריך למדיניות הפרסום של פייסבוק ואינסטגרם”.

למדו לעומק את חוקי הפרסום בפייסבוק ובאינסטגרם: זה ישפר ויוזיל לכם את תוצאות הפרסום.

מוזר ככל שזה ישמע, רוב האנשים שמשווקים בפייסבוק ובאינסטגרם לא מכירים את חוקי הפרסום.

חוקי הפרסום או “מדיניות הפרסום” היא רשימה של עשרות כללים שמגדירים למפרסמים איך מותר לפנות לגולשים, באילו תמונות מותר להשתמש ובאילו אסור, איך דף נחיתה אמור להיראות ומהם הפיצ’רים שחובה שיהיו בו, מה אסור לרשום בנישות כמו נדל”ן ודייטינג ועוד כהנה וכהנה. למעשה, פייסבוק / אינסטגרם סורקים באקראי את הדף העסקי שלכם, את המודעות וגם את דפי הנחיתה והאתרים ומוודאים שהם עומדים בכללים.

גם אם מעולם לא נתקלתם בבעיות מול המדיניות אתם עדיין צריכים להכיר אותה ממספר סיבות עיקריות:

1.   הרבה סעיפים במדיניות קובעים את דירוג המודעות שלכם מול המתחרים כך שאם תצייתו לחוקים, האלגוריתם ישאף לקדם את המודעות שלכם = תוצאות פרסום טובות וזולות יותר וכן מניעת סנקציות בעתיד.
2.   אם הפרתם את המדיניות במשך תקופה, אתם עלולים להיחסם ללא אזהרה וכל המידע שצברתם ימחק ולא תהיה לכם גישה אליו.
3. גם אם אישרו לכם את המודעות בהווה, זה לא אומר בהכרח שאתם עומדים בכללים וחסינים מסנקציות.

רונית ביטון – ייעוץ ,הדרכות ושיווק ברשתות החברתיות

היום יותר מתמיד חשוב לשמור על הנוכחות העסקית שלכם ברשתות החברתיות. 

ברור לי שזה מאתגר, ולמי יש כוח עם הלחץ והג’ינגול בבית, אבל ממליצה להתחיל מנעיצת פגישת עבודה עם עצמכם ביומן.

• בדיקה – הרי מה שתכננו להעלות בתקופה הקרובה, או תוזמן כבר בדף הפייסבוק / ניזולטר פחות רלוונטי, אנא עברו על כל התכנים שתכננתם והתאימו אותם למציאות החדשה.
• אחד הדברים החשובים במשבר הקורונה בה אנו נמצאים זה להבין שהתנהגות הצרכנים השתנתה ותשתנה עוד יותר לאחר המשבר.  ממליצה להמשיך להיות נוכחים ברשתות החברתיות, לנסות להמשיך להעלות פוסטים בפרופיל האישי והעסקי, ואם אתם משווקים שירותים או מוצרים – אז רצוי לקהילה שלכם, לאנשים שעברו תהליך במשפך השיווקי, הן כלקוחות והן כאנשים מתעניינים – ואליהם תדברו היום! ראשית הם מכירים אתכם, שנית, אם תרצו לשווק ולמכור מוצר מותאם הם יהיו האנשים הנכונים לשווק אליהם, כיוון שהם נתקלו כבר במותג שלכם ותהליך האמון התחיל או כבר נוצר. התחילו להעלות פוסטים עם תכנים בעלי ערך, שהקהילה צריכה וצמאה היום לקבל, אשר יעזרו להם לעבור את התקופה המאתגרת, ובהמשך קדמו אותם בעזרת מערכת הפרסום הממומן לקהל מדויק.

• נעצו זמנים ביומן לעשות סדר ומיפוי בערוצי השיווק שלכם. מה קיים, מה דורש שדרוג. התחילו מהדבר שהכי קל לכם – אם זה לעבור על טקסט האדות, על נראות הדף, על שדרוג האתר והבלוג, אולי לחזור ולכתוב לרשימת התפוצה שלכם? ובכלל, זו הזדמנות נהדרת לנתח בשקט את הקמפיינים המוצלחים שעשיתם – מה עבד שם, קריאייטיב, תמונה, קהל היעד? איזו שורת הנעה לפעולה עבדה, ומה קורה עם דף הנחיתה של הקמפיין.

• ממליצה לנצל את הזמן לשפר את התשתית השיווקית, לחשוב על רעיונות ושירותים שהלקוחות שלכם צריכים ו/או יצטרכו ואף הזדמנות טובה להכניס מוצר או שירות שתמיד רציתם ולא היה לכם כוח או אומץ. נסו ובדקו בשטח, רצוי עם הלקוחות שלכם שכבר מכירים אשר יתנו משוב אמיתי.והכי חשוב – לא להיעלם, בבוא הזמן כשהרעש יגמר לא תצטרכו להתחיל הכל מחדש! 

סיגל רייכמן – יועצת ומרצה לדיגיטל ושיווק ברשתות החברתיות

“כשחיידק אחד קטן טורף לנו את כל הקלפים של העסק”

OUT OF NOWHERE מצאנו את עצמנו בלי שום הודעה מוקדמת קמים למציאות אחרת,

כמעט רוב בעלי העסקים נכנסו למצב של HOLD. אין פגישות, אין עסקאות, אין מכירות, אין וודאות.

לאף אחד לא מתחשק לשווק, לאף אחד לא מתחשק לקנות, והדאגה העיקרית היא, כמה זמן זה יימשך?!

לא להאמין שאני כותבת את זה אבל הדבר היחיד שאנו שואפים אליו בימים אלו הוא שגרה.

אז איך שומרים על שגרה בתוך חוסר שגרה בעולם העסקי?

חשוב להבין שבימים אלו יש לנו ברשת ‘קהל שבוי’ שרק רוצה להעביר את הזמן, לקרוא, ללמוד, להרחיב את הידע וזו הזדמנות גדולה עבורנו (בעלי העסקים), להיחשף ולבנות אמון ומערכת יחסים עם לקוחות פוטנציאלים, לטובת היום שאחרי – כי ברור שנעבור את זה, וחשוב שהעסק שלנו ישרוד את התקופה המאתגרת הזו.

עסקים רבים (וביניהם אנוכי) העבירו את פעילותם לדיגיטל ומקיימים פגישות והדרכות באמצעי וידאו דיגיטליים ושליטה מרחוק אשר מאפשרים להם להמשיך ולקיים אינטראקציה עסקית בתוך המוגבלות הקיימת – חישבו איך אתם יכולים לעבור לפלטפורמות אלו כדי להמשיך באיזושהי פעילות עסקית.

צרו תוכן בעל ערך מהעולם המקצועי שלכם (פוסטים, מדריכים, פודקאסטים, וידאו), העלו לנכסים הדיגיטליים שלכם והפיצו אותם בצורה אורגנית ברשת, בכל מקום בו יש קהל פוטנציאלי.

חזקו את הקשרים עם הלקוחות הקיימים שלכם, דוורו אותם ישירות למייל בתכני ערך משמעותיים. אל תפחדו לתת, זה יחזור אליכם.

ושאלת השאלות – האם לעשות שיווק ממומן (קמפיינים) בימים אלו?

אני חושבת, שבנקודת הזמן הנוכחית, אם אנחנו לא בעלי עסקים חיוניים, כדאי לחכות קצת (חבל על הכסף). ברגע שההלם, הלחץ, והחרדה מעט יתפוגגו, ו’שיגרת הקורונה’ תיכנס לתוקפה, לא תהיה ברירה אלא להתנהל במציאות חדשה, לשווק, למכור ולקנות.

בהצלחה וימים טובים ובריאים לכולנו!

עידן שלומן, מקדם אתרים SEO

Signup קידום אתרים

מצד אחד משבר הקורונה מביא עמו לא מעט חששות, תהיות לעתיד, ופחדים – אך, אני חושב שבמקביל הוא מביא עמו גם לא מעט הזדמנויות ואפשרויות חדשות לבעלי עסקים אשר חייבים לשמור על אופטימיות ולדחוף קדימה בכל הכוח.

בכל מה שקשור ל – SEO, שיווק ופרסום, ניתן לבצע לא מעט פעולות יצירתיות בעלות כמעט אפסית והשקעה של זמן אשר יכולים להשפיע בצורה ישירה על שורת ההכנסות של העסק. בין הפעולות שאני ממליץ עליהם ניתן למצוא יצירת תוכן חדש לאתר (אם אפשר עם הקשר לוירוס הקורונה), יצירה או קידום של קבוצות וקהילות פייסבוק או יצירת קורסים וערוצי הכנסה באונליין.

אם אין לך עדיין פעילות ממשית ברשת, זה הזמן לשבת, לפתוח בלוג או אתר עסקי ולהתחיל לייצר נוכחות שתאפשר לך לקבל חסינות פיננסית בזמני משבר כמו זה.

נסכם גם כאן

יש בהחלט הרבה דרכים לשמר ולתחזק את העסק בתקופות משבר. אנחנו מציעים לקרוא שוב את הפוסט, ולרשום לעצמכם את כל הנקודות שאתם מתחברים אליהן ונראה לכם שיהיו נוחות לכם ליישום. ואז, פשוט להחליט ממה אתם מתחילים, ולצאת לדרך, בצעדים קטנים ובטוחים.

שיהיה בהצלחה, ושתהיו לנו רק בריאים <3

דבר היועצים העסקיים.

ימים בהם המצב לא ודאי, והמשק מאותגר, משפיעים על כל בעל עסק, גם אם הוא קטן ועצמאי, וגם אם הוא עומד בראש חברה גדולה המעסיקה עשרות או מאות עובדים.

אנחנו מאמינים שכל אחד צריך לקחת את הדברים בקצב שלו, וזה לגמרי ברור אם אתם מרגישים שכרגע בא לכם בעיקר לשקוע על הספה ולא לקום ממנה עד יעבור זעם. אבל ההצעה שלנו היא, להמשיך לשמור על קשר עם הלקוחות, למצוא את הכלים שיאפשרו לכם לנהל את העסק גם מהבית ולשנות הרגלים ודפוסי חשיבה שלא מתאימים לסיטואציה.

אז כדי לעזור לכם לעשות את זה הכי נכון, פנינו לקבוצה מובחרת ונהדרת של יועצות ויועצים עסקיים, אנשי שיווק וסושיאל. ביקשנו מהם את הטיפ הכי חשוב שלהם להתנהלות העסקית, דווקא עכשיו.

כדי שיהיה לכם יותר נוח לקרוא, וגם כדי שיישאר אפקטיבי, חילקנו את הפוסט לשני חלקים. בחלק הזה מרוכזים הטיפים של כל היועצים העסקיים, ובחלק השני ירוכזו הטיפים של אנשי השיווק והסושיאל.

מוכנים?

קחו עט ונייר, גם מקלדת הולך, ותתחילו לסכם, כי יש פה מידע סופר חשוב ומעניין.

מורן אלויה – בעלת GUIDE THE WAY   – ייעוץ עסקי ושיווקי | דיגיטל ומדיה חברתית

מנכ”לית ומייסדת עמותת פרויקט עסקית – יזמות נשית 

הטיפ העסקי שלי לקורונה טיים: אל תפסיקו למכור כי “לא נעים” וכי “המצב”.

כולנו בעלי ובעלות עסקים, כולנו צריכיםות להתפרנס. ההבדל בינינו לבין כולם הוא, ש לנו – אין דמי אבטלה!

אז כן, המשיכו להציע את המוצרים והשירותים שלכם.

אם מרגיש לכם נכון – תנו הנחה.

אם לא רווחי לכם – אל תתנו כזו. נכון שיש בינינו רבים שלא ירכשו בימים אלה שום דבר מלבד נייר טואלט, אבל יש רבים מאיתנו שיהיו מוכנים להשקיע דווקא עכשיו – ברכישת ידע, קורסים אונליין, מוצרי פנאי, משחקים ועוד. אם המוצר או השירות שלכם מתאים לצריכה גם עכשיו (למשל אם אתםן לא מוכרים כנסים או הופעות) אל תתביישו.

התייחסו אל העסק שלכם כאל בסיס פרמידת המאסלו לעצמאיים.

העסק שלכם הוא לא בראש הפירמידה – בפנטזיית ההגשמה העצמית. אלא בבסיסה – הוא מהווה ביטחון כלכלי!

נדב רייפר – אתרים, מיתוג ותוכן לעסקים קטנים

יש לי שלושה טיפים קטנים לתקופת הקורונה:

1. זה הזמן לעשות על עצמכם חיפוש בגוגל ובפייסבוק – ולגלות איך אתם נראים בעולם. 

עכשיו זה זמן מעולה לשפץ את “חלון הראווה הדיגיטלי” של עסקים ועצמאים, ולשפר את המוניטין שלהם ברשת.

2. זה הזמן לתת לאתר את הכיוונון שיעלה את התכנים שלכם בתוצאות החיפוש.
3. לנשום עמוק. אנחנו לא יודעים איך זה ייגמר, ומתי. אנחנו כן יודעים שיש עכשיו לחץ נוראי של הרבה חברות ועצמאים שלא יודעים איך להתמודד עם הלחץ.

אף אחד לא מפחד לבד, כולנו באותה הביצה 🙂 

דרור ברק – אסטרטגיה שיווקית | הכוונה וליווי עסקי

שותף למסע העסקי שלכם

זה הזמן לעשות את מה שאנחנו תמיד דוחים. לתכנן קדימה, ליזום מהלכים חדשים, ליצור תוכן איכותי לשימוש בתקופה הזו ובעתיד. זה הזמן לבנות תוכנית עסקית שתשרת את העסק שלכם ותזניק אותו פי 4-3 לאחר שכל זה יעבור.

 להירגע, לחשוב ולתכנן מסלול מחדש – נכון יש המון אי וודאות שסובבת אותנו בתקופה הזו. ובדיוק בגלל זה צריך לעשות 2 דברים:

1. להתאים את פעילות העסק למצב הנוכחי ולתכנן מהלכים קדימה

צריך להבין שקהל היעד שלנו נמצא במצב תודעתי אחר לחלוטין ועכשיו צריך להניע אותו ממקומות אחרים. לתת לו פתרונות חדשים שמאפשרים לכם להמשיך למכור ולקדם את העסק.

2. לא לעצור- להמשיך לעבוד, לשווק ולמכור!

אין שום סיבה הגיונית לעצור את הפעילות השיווקית של העסק שלכם (אם יש לכם אפשרות לתת שירות מרחוק). המשיכו לשווק ,הנוכחות ברשתות החברתיות עלתה משמעותית ותישאר כך לכל תקופת הזמן הזו. לאנשים יש יותר זמן פנוי והם משקיעים לא מעט ממנו ברשת. אם התחום ואופי העסק שלכם לא מאפשרים לכם לתת שירות מרחוק, נצלו את הזמן כדי להתכונן ליום שאחרי. בנו אסטרטגיה שיווקית, כתבו תוכן, שדרגו את הנכסים הדיגיטליים שלכם, חשבו ותכננו את הפעילות השיווקית שתעשו ביום שאחרי.

ענבר ורדי, יועצת עסקית ושותפה בחברת “נקודה” 

למרות האתגר בימים האלו, אני ממליצה בחום ליצור ראייה עסקית מחודשת. 

לכל עסק ישנם משאבים ויכולות קיימים. נסו לבחון כיצד אתם יכולים למנף את היתרונות הקיימים שלכם ליצירת מוצרים ושירותים חדשים. 

בחנו כיצד המוצר החדש נותן מענה לקלה, במה הוא מסייע. 

חברת ישראייר למשל, הסבה את מטוסי הנוסעים שלה למטוסי מטען, בעלת צהרון שכעת אינה יכולה לקיים את הצהרון, מכינה ארוחות צהריים למשפחות, עסק שמוכר ירידים, מסיבה את המוצרים שלה לעולם הדיגיטל, לחנות דיגיטלית, אמנית שמוכרת ציורים לחדרים בונה חוברת צביעה לילדים. כולנו יכולים ליצור את ההתאמות הללו. 

נסו לדייק מה הכי משמעותי ללקוחות שלכם ומה היא רמת המחירים שאתם יכולים להציע כעת, בהתאם למצב. בחנו את המשאבים הקיימים שלכם והשתמשו בהם באופן מחודש.

ולדימיר גולדמן – יועץ עסקי

אלה הטיפים שלי לשמירה על העסק בתקופה זו:

1. יותר מתמיד, יש לבצע הערכה כספית (הכנסות והוצאות) של כל יחידה עסקית או מקור רווח. בגלל חוסר הוודאות יש להניח מספר תרחישים לשינויים בהכנסות. לכל רמת הכנסה להתאים רמת הוצאות שונה. את השינויים במבנה ההוצאות, להתחיל מהיום. במידה ולא מצליחים לעמוד בתוכנית – לסגור את אותו הערוץ. 
2. מי שנכנס למשבר רזה בהוצאות, לא ממונף, ועם תהליכים עסקיים מבוקרים, יוכל לנצל הזדמנויות. 
3. הלוואות “קורונה” במימון המדינה – הליך מהיר, תנאים נוחים, שווה לנצל.
   

סוזן בכר- יועצת ארגונית עסקית ,

 10 דברים שאתם חייבים לעשות על מנת למזער את הנזק במשבר הנוכחי.

1.   לא להיכנס להיסטריה- תעצרו רגע תבדקו את הנזקים במיידים והעתידים
2.   שקיפות- פנו ללקוחות שלכם, שקפו להם את הקושי שנוצר בעקבות המשבר, כולם יודעים את המצב, הבהירו להם כמה הם חשובים, וכמה חשוב לכם שיהיו אתכם בתקופת משבר.
3.   ניטור שיחות – התמקדו במרבית הפלטפורמות בהם אתם מופיעים, נטרו שיחות של אנשים מתלוננים, את העומק שלהם, וצרו עימם קשר, זה יעזור לכם כשנחזור לשגרה. 
4.   העולם הדיגיטלי – כרגע כל הפלטפורמות מציעות מגוון טיפים ושירותים שיחלצו אתכם מהמציאות החדשה, אל תקפצו על כל הבטחה, קורס, מחיר שלא יחזור שוב, זכרו כי כעת כולם צריכים לייצר דרך להתפרנס וזו הדרך להמשיך לשרוד!
5.   משבר כהזדמנות – תקופת משבר מאפשרת לנו לחשב מסלול מחדש, ייתכן וזוהי הזדמנות נהדרת לבחון התייעלות של מחלקה, לצמצם תפקידים, ליעל פונקציות, ולגלות שיצא טוב מהמשבר הזה.
6.   מוצרים חדשים – בזמן שכל הקצב הואט כדאי לבחון הכנסת מוצרים חדשים, דיגיטליים, מדריך, ספר, הרצאה חדשה ועוד.
7.     אסטרטגיית לוחמה – היו מוכנים ליום שאחרי, היו מוכנים ומזומנים לשעת ה”ש”, חשוב להבין כי מי שייצר בולטות באותה תקופה יקבל את ההזדמנות הראשונה .
8.   צמצום עלויות מול ספקים – זוהי הזדמנות מצוינת להבין מי הספקים שישארו איתכם גם בתום המשבר, לעיתים אנו לא מרוצים מהספקים שלנו, ערכו רשימה של יתרונות, חסרונות, וחלופות קיימות.
9.     שליטה – קחו שליטה על האירוע, הימנעו מהמתנה לעד יעבור זעם, זה לא יקדם אתכם מול אלו המחפשים פתרונות, היו יצירתיים, צמצמו הוצאות שאינן הכרחיות, שרטטו תכנית פעולה, והיו מוכנים לפעולה
10. אירוע חולף – זכרו רק מי שהשכיל למפות את הסיכונים לפני קרות המשבר, והיה ערוך לו מראש, הצליח לצמצם את נזקי המשבר.

 לכן לסיכום, למשבר יש להיערך מראש, יש לקחת סיכויים וסיכונים עתידיים אפשריים, יש להקים צוות מצומצם של אנשים שיטפל באירוע, ויצמצם נזקים, ולזכור שכל משבר זוהי הזדמנות לצמיחה  חדשה.

קרן יטיב. המגשימנית – מטפלת לך בשיווק!

כתיבה וניהול תוכן, שיווק במדיה החברתית, ניהול דפים עסקיים.

מי שאומר: “חבל לי עכשיו על הכסף ועל ההשקעה שלי בשיווק, ובכל- בעסק שלי”, מי שמקווה ומאמין, שכשהמצב הזה ייגמר, ביום בהיר אחד, כולם יזכרו אותו מבלי שהוא המשיך לתכנן, לכתוב, לקדם, לייצר, להפיץ,

טועה ממש!

כשאתם עוזבים את הלקוחות בזמנים קשים, הלקוחות יעזבו אתכם.

מה כן?

ממשיכים לשווק, לשלוח מסרים, לעצב את הפרסונה המקצועית שלכם.

איך?

1. במקום תכנון חודשי עוברים לתכנון שבועי.
2. בונים בכל שבוע תוכנית, שלוקחת בחשבון את המצב הנוכחי, יחד עם “החיים הרגילים”.
3. כותבים פוסטים, שחלקם מתייחסים למצב ונותנים לו מענים שונים מתוך המוצרים והשירותים שלכם, חלקם מעניק ערך וטיפים וחלקם ממשיך לספר על העשייה הרגילה שלכם.
4. שומרים על חוש הומור ומנסים לשלב אותו בכתיבה. הומור זו דרך מעולה לפריקת לחצים. קחו מצבים קיימים, הקצינו והגחיכו אותם, צחקו יחד עם הקהל שלכם (ולא עליו). אלו פוסטים, שיכולים בקלות להיות ויראלים.
5. שומרים על גמישות מחשבתית ומבצעים התאמות למציאות המשתנה סביבנו ומייצרים עסק חי, דינמי ואקטואלי, ששומר על קשר רציף עם קהלו.

חן הילה דורון, מנכ”לית ובעלים שותפה בארגון הנטוורקינג “עצמאית”, מומחית לעמידה מול קהל

לאחרונה אנחנו נדרשים לשווק את העסק שלנו באמצעים דיגיטליים, מהבית.

חלקנו עושים את זה מהמחשב וחלקנו מטלפון נייד, אבל מה שבטוח שכולנו נמצאים באזור שנוח לנו להיות בו, תרתי משמע.

יחד עם זאת, לא לכולנו קל ונוח מול המצלמה, בטח ובטח כשאנחנו רואים את עצמנו בגודל אסטרונומי ולא מרגישים את הקהל שנמצא מולנו.

לא פשוט… מאתגר, ובגדול גם אין כ”כ ברירה, אם אנחנו רוצים לשמור על קשר עם הלקוחות שלנו ו/או להמשיך לשווק את העסק שלנו כדי שימשיך להתקיים כשכל המצב הזה ייגמר. והוא ייגמר. 

הרי תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. 

אז יש לי 3 טיפים קצרים לשיווק:

1. להקפיד על נראות – בסופו של דבר אנחנו בעלי עסק ולשדר כשאנחנו בפיג’מה וטרנינג עלול להרחיק את הקהל. יחד עם זאת אין צורך לנעול נעלי עקב ולהתהדר בחליפות. כמו כן, חשוב לשים לב שחולצות עם פסים, משבצות ונקודות מרצדים על המסך, לכן כדאי שיהיה משהו חלק. 
2. לשמור על התודעה – לספר מה הצורך שלי לימים שאחרי, איך העסק שלי יכול להתאים לעכשיו ואיך הוא יכול להמשיך להתקיים אח”כ. 
3. אותנטיות – לדבר על האתגרים הקיימים ועל דרכי ההתמודדות וההתאמה למצב. חיבור לרגש יוצר אמפתיה ומשאיר אותנו בזיכרון לאורך זמן.

מיכל תמם – מלווה חברות קטנות ובינוניות בתחומי אחריות חברתית תאגידית בהתאמה אישית.

איך אפשר לשמור על העסק בזמן קורונה?

כאחת שמלווה חברות ועסקים קטנים ובינוניים בתחומים של אחריות חברתית תאגידית וכיצד ניתן לייצר יתרונות עסקיים באמצעות הקשבה פעילה לחברה ולסביבה, ויצירת עסקים עם ערכים והשפעה חיובית על הסביבה והקהילה בה אנו חיים – אני הייתי ממליצה – קודם כל, לקחת נשימה עמוקה!

לשבת ולמפות את בעלי העניין שלנו. מי הם בעלי העניין שלנו? הם כל אחד שיש לו איזשהי נגיעה ועניין בעסק שלנו – החל מספקים, לקוחות ועובדים, ועד משקיעים, ארגונים, מוסדות, התאגדויות, קהילות, קבוצות ועוד.

משעשינו את זה – פתאום נפרשת מפה לנגד עינינו למגוון שותפים פוטנציאליים לעבודה משותפת.

אחר כך הייתי ממליצה לראות איזה מגמות חברתיות וסביבתיות נוגעות לאותם גופים קיימים – ולפתוח את הראש לפיתוח מוצר/שירות/למידה רלוונטים.

עולם העסקים מעולם לא היה קשוב יותר לחברה ולסביבה מאשר היום – זו ההזדמנות לפתח את ההקשבה וללמוד מגמות של חדשנות ורלוונטיות לעסקים שלכם למגמות חדשות שאולי לא הייתם מודעים אליהם!

בהצלחה!

טל אלזם מאמנת להתפתחות אישית ועסקית

הטיפים שלי לבעלי עסקים שנאלצים עכשיו לעבוד מהבית או שכבר עובדים מהבית ומרגישים בירידה בפעילות העסקית: 

למרות המצב המתאגר –

1. לקום בכל בוקר באותה השעה כפי שקמנו בשגרה, להתלבש כמו לעבודה, לא להשאר בטרניניג ופיג’מה 
2. להגדיר שעות עבודה ולתאם במידת הצורך סידור לילדים הנמצאים גם הם בבית בשעות האלה.
3. להכין רשימה של כל הדברים שדחינו בשוטף שקשורים לעסק, לקבוע דד-ליין לסיום כל פרוייקט ולנעוץ ביומן באיזה יום, שעה וכמה זמן אנחנו מייעדים לזה. 
4. לרשום חזון עסקי “ליום שאחרי”- כשיש לנו אופק חיובי רמת המוטיבציה שלנו עולה. 

נירית טורטן יועצת תדמית אישית ועסקית 

ניהול שיווק, כתיבת תוכן ותדמית לעולם הפרונטלי והדיגיטלי.

בתור אמא חד הורית ועצמאית בשטח, אני יודעת מה זה אומר הפחד הזה מהאי ידיעה מה נכון לעשות, מה נכון לכתוב, ואיך כותבים בלי למכור?

כי למי יש חשק, כסף או רצון לקנות עכשיו כל דבר מלבד נייר טואלט 

אז מה עושים? 

1.ערבות הדדית – כתבו פוסטים שמעניקים ערך אנושי. העניקו טיפים טיפוליים, ספרו מעולמכם האישי, העניקו ייעוץ כלכלי/פיננסי, תציעו עזרתכם במחירים מוזלים/ ללא מחיר במידה ומדובר בתמיכה טלפונית

2.מארז דיגיטלי במתנה – מי שיכול וכמעט כל אחד יכול עברו לשירותי מכירה און ליין. שיעורים / הרצאות / מוצרים / שירותים / טיפולים. תמחרו זאת בעלות נמוכה/או העניקו הטבה משתלמת מפנקת.

3. דיוק זה שם הסיפור – התמקדו במכירת מוצרים מותאמים לתקופה ולמצב, ובמחירים נגישים. 
4. פתחו שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע בתחומים מקבילים/משלימים, על מנת להעניק סל כלים לקוראים שלכם וליצור ערך מוסף   

זכרו כי רק אהבה מביאה אהבה, והיא המגנט הכי חזק בעולם. העניקו לקוראים שלכם ערכים שיגרמו להם להתמכר אליכם, כי לא תמיד יזכרו מה בדיוק רשמתם אבל יזכרו שריגשתם אותם בנתינה, בהעצמה, בהתמדה ובעשייה. בהצלחה!

נועה מוסקט – עסק טוב. בונים לך אתר באינטרנט

קודם כל חיבוק וירטואלי הכי צמוד שיש, הוא לא מעביר חיידקים וכן מעביר את האכפתיות והאהבה.

היום יש מלא עצות שכולם נותנים לזמנים המוזרים האלו, אני אומרת – שמרו ונצרו את התקופה הזו, היא ייחודית וידברו עליה עוד שנים רבות, אתם תוכלו להגיד – הייתי שם ושרדתי.

מעבר לכך, העצה שלי –

העולם הוירטואלי מנצח היום. תהיו שם.

אם זה פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, והכי טוב – אתר שלכם. תבססו את המיקום הוירטואלי הזה, הוא ההווה וגם העתיד.

באהבה,נועה.

לסיכום

לא יודעת מה איתכם, אבל אנחנו קיבלנו פה כמה טיפים ממש חשובים שאנחנו בהחלט מתכוונים ליישם. 

אבל שלא תחשבו שפה סיימתם, מחכה לכם רשימת המלצות מכובדת ביותר מאנשי שיווק וסושיאל. בואו ללמוד מה עושים עם הקמפיינים והשיווק של העסק בימי משבר, ממש כאן בחלק ב’ של הפוסט. 

ערן פאר – יזם תיירות וטיולים / מנהל קהילת הקמפינג והטיולים הגדולה בארץ.

תגידו, איך אתם עם קמפינג וטיולים? אוהבים? אם כן, אז כנראה שהמרואיין הבא שלנו לא יהיה זר לכם. מסתבר שאי אפשר באמת לצאת היום לקמפינג וטיולים בארץ, בלי לעבור קודם בקבוצה שלו ולאסוף מידע והמלצות.

הכירו את ערן, איש הייטק לשעבר, והיום יזם בתחום התיירות והטיולים בארץ.

מנהל את קבוצת הפייסבוק “קמפינג-המלצות וציוד נלווה”, המונה מעל 36,000 חברים, ולצידה עוד מספר קבוצות הקשורות לטיולים וליעדים בארץ בעיקר. 

את המיזם התחיל כתחביב, כשהחליט לכתוב בלוג טיולים שימליץ על מסלולים ויעדים, ומשם, דרך העוקבים הנאמנים, הגיעה קבוצת הפייסבוק והתפתחה הקהילה.

ערן מחויב לקהילה שלו מאוד, משקיע בה הרבה מעבר למאה אחוזים, ונמצא רוב הזמן בשטח כדי לקדם כמה שיותר פרויקטים (אנחנו אומרים את זה מהיכרות, חלקנו יוצאים לטייל מדי פעם). גם את השיחה איתנו הוא עושה תוך כדי נסיעה לירושלים, במסגרת מיזם שהוא עובד עליו עכשיו.

ספר לנו על תחילת הדרך

“האתגר העיקרי שלי היה לתקשר עם חברי הקהילה, ולשלוח עדכונים וטיפים.
ככל שגדלה הקהילה, והגיעו חברים גם מהאתר והבלוג, וגם מהפייסבוק, הקהל הפך מגוון יותר ונוצר מצב שהמידע צריך להיות מתוקשר בהתאמה לכל אחד, וחיפשתי מערכת דיוור חכמה להעזר בה”.

אז מה היה הצורך שלך בעצם?

“חיפשתי מערכת שתיתן מענה למספר פונקציות רישום של מיילים. ברגע שעברתי את הרף של המערכות החינמיות, הבנתי שאני צריך פתרון רחב יותר, גם ברמה הויזואלית של התכנים, וכך בחרתי את smoove”.

איך אתה מתנהל כיום עם המערכת?

“Smoove זה בעצם השער האחורי שלי, מיד אחרי האתר. אם האתר הוא התוכן, smoove היא הדרך לתקשורת עם הלקוחות. השימוש העיקרי שלי במערכת הוא לניהול אנשי קשר. אני שולח דיוור פעם בשבוע, ומדי פעם מעלה דפי נחיתה, אבל בעיקר מנהל אנשי קשר. בניתי גם דאטה-בייס של מנהלי אתרי קמפינג בעזרת המערכת, באמצעות טופס מוטמע ושדות אישיים”.

אתה עובד מול מספר רשימות תפוצה, או שכולם מרוכזים ברשימה עיקרית?

“יש לי עשרות רשימות תפוצה. לכל מקור הרשמה, לכל מבצע, ובכל תחום שאני עובד מולו.  לכל מוצר שאני מוכר יש רשימת מתעניינים, ואני גם מבצע מעקב על ביצוע סליקה וכיוב. הכל אצלי מחולק לרשימות”.

לאחרונה, השיק מועדון חברים לקהילה שלו, בו הוא מציע מכירות קבוצתיות, הטבות בלעדיות, והנחות מיוחדות על ציוד ואטרקציות. כל נושא המכירות הקבוצתיות, מנוהל באמצעות טפסי הרשמה של smoove שנמצאים אצלו באתר, מהם עוברים הנרשמים למערכת סליקה. 

איזה עוד שימושים אתה מנצל לטובת ניהול המועדון?

“יש לי רשימה ייעודית לחברי מועדון, ואני משתמש בשדה מותאם אישית שיצרתי, של מספר חבר מועדון.
כשאני שולח לכל חבר את מייל הקבלה למועדון, השדה הזה מופיע שם עם כל הפרטים הנוספים שלו. זה עוזר לי אחר כך גם בזיהוי לקוחות ומעקב”.

היית אומר שהעבודה על המערכת קלה עבורך?

“רוב הזמן אין לי בעיות, ואני גם מגיע מהעולם הטכנולוגי אז יודע איך זה עובד. כשיש תקלות אני נעזר בתמיכה, ובתחילת הדרך השתמשתי גם במדריכים כדי להבין איך לתפעל את המערכת. עבורי זה די קליל”.

“אני חושב שרוב האנשים לא באמת מכירים את כל היכולות של המערכת” הוא מוסיף. “גם אני, עובד בעיקר על ניהול רשימות כמו שאמרתי, אבל אני יודע שיש עוד פיצ’רים ויכולות שעדיין לא נכנסתי אליהם לעומק”.

בדבריו הוא מתייחס לאוטומציות, שכיום משתמש בהן בעיקר ליצירת סדרות מיילים של פרטים על מוצרים שנרכשו, אבל בעתיד מתכוון להתרחב לשימושים נוספים.

אז מה הפיצ’ר שהכי מלהיב אותך במערכת?

“שדות מותאמים אישית. אני אמנם בשלב די בסיסי של השימוש, אבל כבר רואה כמה זה עוזר לי לשלוט ולעשות בקרה וניתוח נתונים בדרך שהכי נוחה לי. אני גם ממש אוהב שיש אפשרות לשלב דפי נחיתה מותאמים למובייל, זה מאוד נוח לאנשים שעובדים מהנייד”.

ולסיכום, טיפ שלך לעבודה נוחה על המערכת

“אם יש לכם הרבה מוצרים ושירותים, חשוב לייצר כמה שיותר רשימות אנשי קשר שיעזרו לכם בפילוח של הלקוחות ושל התהליכים. במידה ויש לכם תתי שירותים ותתי מוצרים, זה יעזור לכם מאוד”.

*

אין ספק, שאם מדברים על ביסוס מערכת יחסים עם לקוחות (ואנחנו בהחלט מדברים על זה), יש כאן דוגמא נהדרת לאיך לעשות את זה נכון, ואפשר ללמוד הרבה מההתנהלות של ערן.

אישית, התרשמנו מהיכולת לנהל את השדות האישיים של אנשי הקשר ובמקביל לנהל מספר רשימות ממוקדות כדי לספק לכל אחד את התוכן הרלוונטי אליו, וכך לחזק את הקשר עם הקהילה.

אם זה לא הגרעין של שיווק מבוסס מערכת יחסים, אז מה כן?!

איך זה אצלכם? משתמשים ברשימות שונות כדי לפלח ולנהל את אנשי הקשר שלכם? ספרו לנו, ואולי נארח גם אתכם בבלוג שלנו.

לילך שוסטר – יועצת שיווק. מלווה בעלי עסקים בכל הקשור לאסטרטגיית השיווק והפרסום בעסק.

לילך היא אחת הנשים היותר אנרגטיות שיצא לנו לדבר איתן לאחרונה. במהלך השיחה איתה מצאנו את עצמנו נסחפים בהתלהבות לסיפורים ולצחוק המתגלגל. 

אבל שזה לא יטעה אתכם, מדובר באשת מקצוע רצינית, בעלת רזומה מרשים וניסיון של הרבה שנים בתעשיה.

את דרכה המקצועית התחילה כמהנדסת תעשיה וניהול, ועבדה בעיקר עם סטארטאפים, עד שהרגישה שהיא צריכה שינוי. במקרה שלה, השינוי היה קיצוני והיא עברה לתעשיית המוזיקה, בתחילה כעורכת ברדיו ואז כתקליטנית בפאבים וחתונות (יש מצב שאנחנו קצת מקנאים עכשיו).

לפני שמונה שנים הפכה לאמא, ובמקביל למעבר דירה לבנימינה, החליטה שהיא, שוב, מחשבת מסלול מחדש.

הכיוון החדש הגיע ממש מתוך הבית, כשהתחילה לעזור לבעלה בעסק שלו לעיצוב גרפי ובניית אתרים.

מפה לשם, מצאה את עצמה מייעצת יותר ויותר ללקוחותיו, והחליטה ללמוד את עולם השיווק לעומק, כדי לעזור לבעלי עסקים בבניית אסטרטגיה שיווקית לעסק. בשנים האחרונות היא ובעלה עובדים צמוד במתן סל פתרונות לבעלי עסקים, הכולל בנייה ועיצוב של אתרים ודפי נחיתה, ושירות ליווי ותכנון אסטרטגיה שיווקית.

את הרומן שלה עם Smoove, כמו שהיא מגדירה את זה, התחילה ממש בשלבים הראשונים של העסק, בעיקר עם דפי נחיתה ורשימות תפוצה, כשהמטרה היתה לתקשר עם הלקוחות. עם הזמן עלה צורך להשתמש בשאר הפיצ’רים, ולאחרונה נכנסה לקטע של אוטומציות, והיא לומדת אותו בצורה מקצועית ונהנית מכל רגע.

“אנחנו נמצאים בעידן מטורף, רק עכשיו מתחיל להתרומם התחום הזה של אוטומציות. מערכות מדברות עם מערכות. זה מדהים בעיניי, וזה משהו שאני מאוד רוצה להתפתח ולגדול בו” היא אומרת, ואפשר ממש לשמוע את החיוך הענק שלה תוך כדי שהיא מדברת. 

איך היית מתארת את הדרך שעשית מהרגע שהתחלת לעבוד עם smoove?

“אני באופן אישי מרגישה שאני מתפתחת עם המערכת. עושה באמת הכל, רשימות תפוצה, סגמנטציה, עוברת ומנתחת מיילים. לכל מה שאני צריכה ורוצה אני מקבלת מענה. לא קורה כמעט מצב שיש משהו שאני רוצה לעשות והוא לא פתיר. באמת, מבחינתי התמיכה שלכם זה כמו שירות vip”

ספרי על תהליך מגניב שעשית לאחרונה

“לא מזמן פתחתי סדנה לבעלי עסקים בבנימינה, ובניתי 7 תהליכי אוטומציות שליוו את תהליך הרישום”

כן כן, הבחורה רצינית ביותר, ואנחנו ממש שמחים שהיא אישרה לנו לשתף את התהליך הזה כאן איתכם, כי אנחנו חושבים שתוכלו ללמוד ממנה הרבה (בבלוג שלה, היא מספרת בהרחבה על כל התהליכים, ונפרט אותם כאן בקצרה, כדי שלא תהיו במתח, אבל אתם בהחלט מוזמנים להיכנס לבלוג שלה אח”כ, ולקרוא על זה לעומק).

תהליכי אוטומציות ברישום לסדנה / המתכון של לילך שוסטר

סינון לידים – דף נחיתה עם טופס רישום המקושר לשאלון היכרות.
לטופס הרישום מחובר תהליך אוטומציה, המעדכן אותה במייל לגבי כל נרשם שמילא את השאלון.

מעקב רישום – תהליך אוטומציה המעביר את כל ממלאי הטופס לרשימת מתעניינים בסדנה. במקביל, לכל הנרשמים, מוגדר שדה אישי בהקשר למילוי השאלון. ברגע שנרשם מילא את השאלון, היא מעדכנת את השדה.

סטטוס מילוי שאלון – לאחר קבלת עדכון על מילוי שאלון, מוגדר תהליך אוטומציה ששולח מייל תזכורת לכל המתעניינים שטרם מילאו את השאלון, וכמה ימים מאוחר יותר בודק שוב את הסטטוס. מי שעדיין לא מילא אותו מקבל תזכורת נוספת בסמס. 

הגבלת כמות נרשמים ורשימת המתנה – תהליך אוטומטי שמגביל את מילוי השאלון ל-40 אנשי קשר. ברגע שמספר ממלאי השאלון מגיע לגבול, הנרשמים הבאים מקבלים מייל לגבי כניסה לרשימת המתנה. 

מעקב תשלומים –  תהליך אוטומציה שמעדכן סטטוס תשלום של אנשי קשר שנרשמו לסדנה, לאחר שבוצעה הסליקה במערכת הגבייה (בהתממשקות בין smoove למערכת הסליקה). כל הנרשמים שטרם סיימו את תהליך הרישום נאספים לרשימה ומקבלים מייל עם בקשת תשלום. 

תזכורת הגעה למפגש – מייל אוטומטי עם כל הפרטים החשובים כולל בקשה לאישור הגעה סופי, הנשלח כיומיים לפני מועד המפגש.

אסטרטגיית תוכן פרסונלית – תזמון סדרות מיילים אוטומטיות עם תוכן מותאם אישית, לכל אנשי הקשר ברשימות השונות שנאספו בתהליך (השתתפו בסדנה / מתעניינים שלא נרשמו / ממתינים לסדנה הבאה). 

וואו, אנחנו לא יודעים מה איתכם אבל התרשמנו. ביג טיים.

תגידי, זה לא מסובך לך טכנית, לתפעל את כל הדבר הזה?

“ממש לא. העבודה על המערכת מאוד קלה, וביומיום אני עושה הכל לבד, בלי בעיות. מה שכן, אני מרגישה שהיכולות של המערכת הרבה יותר גדולות ממה שאני מכירה, ולכן אני אוהבת לפנות ולשאול שאלות כדי לקבל עוד אינפורמציה וזוויות הסתכלות, לחשוב יחד מה הכי נכון להגדיר וכו’”

איך המערכת עוזרת לך, מה היא חוסכת לך?

“המערכת מגניבה. לי למשל, יש זיכרון ממש גרוע, אז ברגע שהכל מתוכנן מראש ויש לי מעקב על כל שלב, אני רגועה לגמרי. אני נכנסת לתהליכי אוטומציה כמה פעמים כדי לראות מה קורה ולבדוק נתונים, ובכלל, אני חוזרת לדאטה המון פעמים. כל הנושא של שמירה ומעקב על הנתונים מאוד מרגיע אותי.

יכולה להגיד שזה ממש מוריד לי כאב ראש. אני אוהבת שהכל מנוהל מראש, והשאיפה שלי היא להצליח תמיד לתכנן את התהליכים מנקודת ההתחלה ועד הסיום. זה גם מה שאני מנסה כל הזמן ללמד את הלקוחות שלי, שזה אפשרי לתכנן תהליכים”

מה הפיצ’ר החביב עליך במערכת?

“אוטומציות. ברור. אני מתה על זה, רק תביאו לי כאלה. משולשים, עיגולים, אני מאוהבת בהם. וזה באמת, כל כך פשוט. מבחינתי היום – smoove זה כלי עבודה שהוא יומיומי כמו לשלוח מייל. צריך רק את ההבנה וההסתכלות התהליכית, ומבחינה תפעולית זה כל כך יפה ונגיש. 

ולסיום, טיפ שלך לעבודה עם המערכת?

“לפני שאני מתאמת שיחה עם לקוח פוטנציאלי חדש אני רוצה לדעת כמה דברים עליו ועל העסק שלו וגם כמובן באיזה שירות הוא מתעניין. שאלון פשוט שנשלח לפני השיחה ומחובר ל-smoove בעזרת תהליך אוטומציה פשוט, מאפשר לי: 1. לקבל התרעה למייל בכל פעם שמישהו ממלא את השאלון. 2. לעדכן אוטומטית את השירות שהוא מתעניין בו בפרטי איש הקשר שלו בסמוב. 3. להגיע סופר מוכנה לשיחת ייעוץ / מכירה 4. להמשיך לשלוח לו מסרים רלוונטים בהתאם לסוג השירות שעניין אותו”.

*

סיימנו את השיחה הזאת בתחושת הערכה אמיתית. בלי ציניות. תמיד שמחים להכיר את הלקוחות שלנו יותר, וללמוד מהם על השימושים השונים שהם עושים במערכת.

ומה איתכם? יש לכם סיפור מעניין על העבודה עם המערכת? שתפו אותנו כאן בתגובות ואולי נארח גם אתכם בבלוג שלנו 🙂